בני....ודחוף...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
דר' הידש שלום, אניאם חד-הורית וגרושה מזה ארבע וחצי שנים .יש לי שני ילדים :בתי בת השש וחצי ובני בן התשע וחצי . כבר בתחילת הגירושין הבחנתי כי בני מופנם מאוד, לא מחויך מספיק נוטה לעצבנות ולדכאונות לא מוסברים. לפני מספר חודשים אביו, הגרוש שלי נישא בשנית ומאז מצבו של בני הלך והדרדר. כעסיו הפכו להיות אגרסיביים כלפיי הסובבים אותו ומלווים בצעקות ובאלימות.מידי יום בבית הספר הוא היה חוזר ללא המטלות ועם המון כעסים וסיפורים על כך שהיכו אותו. בני מטופל אצל פסיכולוגית מידי שבוע קרוב לארבעה וחצי חודשים. השינויים שחלים אצל בני הם לטווח קצר מאוד ואז הוא חוזר לכעסיו ,לאלימות לשקט שלו שנראה כי אינו נמצא בסביבה.אין בו שמחת חיים או חיוכים הנפוצים בקרב בני גילו והדבר היחיד המעסיק אותו הוא הכדורגל. לעיתים אני נוהגת איתו בקשיחות אך לרוב דרך חיבוקים, עידודים והמון שיחות שברובן אני מקבלת רק נדנוד לאישור או לשלילה, הסובבים אותי חושבים כי הטיפול הפסיכולוגי אינו מספיק וכי כנראה דרוש ערוב של גורם נוסף או במקום- פסיכיאטר. אני מוכרחה לציין כי עצם המילה גורמת לי לרעד אך אשמח לקבל את דעתך שכן בני עומד לנגד עיניי, תודה, עופרי
לעופרי איני פסיכיאטר ילדים אבל אנסה לעזור. קודם כל הייתי מתייעץ עם הפסיכולוג בדיוק בשאלה הזו: האם הטיפול שהבן מקבל מספיק ומדוע אין שיפור מספיק במצבו. חבל שאת נרתעת מפסיכיאטר, אם הוא יכול לעזור לבן אז כדאי לשמוע אותו, כלומר להגיע לאבחון להכיר את הפסיכיאטר ואחר כך לשקול מה עושים. עצם האבחון אצל פסיכיאטר עדיין לא מחייב להתחיל בתרופות וכך הלאה. אולי הפסיכיאטר יראה כיוון נוסף שאפשר לעזור לבן? כל טוב דר' גיורא הידש
ללא ספק הילד חייב להיבדק ע"י פסיכיאטר ומהר, כתוספת לטיפול הפסיכולוגי ולא במקום. כל עיכוב שלך בנושא את גורמת לילד נזק מיותר (שכבר נגרם). לתשומת ליבך, במצבים מסויימים ניתן לכפות עליך להביא את הילד לבדיקה אצל פסיכיאטר. בעיותיו של הילד, עפ"י התיאור שמסרת כאן, מורכבות מדי בשביל פסיכולוג כמטפל יחידי.
