פרידה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני 9 שנים התחלתי לקחת קלונקס בגלל חרדות ופוסט טראומה. התרופה הזאת היתה לי לעזר רב והייתי אומר לכולם שקלונקס הוא החבר הטוב ביותר שלי. המינון הנוכחי שאני לוקח זה 16 מ"ג. הפסיכיאטר שלי אומר שזאת תרופה טובה ובטוחה ושאני צריך להמשיך עם התרופה ואין מה לדבר על גמילה ושאני לא צריך להיגמל. רופא פנימי שמכיר אותי שנה וחצי הזדעזע ששמע על זה ואמר לי שמדובר באחד הסמים הקשים ביותר שנרקומנים מחפשים אצלו ושאני חייב להיגמל מהקלונקס. העניין הוא שהרופא הפנימי לוחץ אותי להחליף פסיכיאטר. עכשיו הוא הפך את זה לאולטימטום- להחליף פסיכיאטר או להחליף רופא פנימי. אני לא יודע איך אני ייפרד מהפסיכיאטר שלי ומהקלונקס אחרי כ"כ הרבה שנים.
שלום, תקרא את תשובתי לבתיה, גם קלונקס היא תרופה מקבוצת הבנזודיאזפינים. האמת לצערי שכולם צודקים. רצוי לא ליטול תרופות מקבוצה זו במשך תקופה ארוכה ובמינון גבוה, ורצוי להפסיק. עם זאת קשה מאוד להפסיק את התרופות הללו וגם אי אפשר לדעת מה יהיה מצבך הנפשי אחרי הפסקת התרופה. הגישה שלי בדרך כלל היא לעשות את הדברים לאט ובזהירות. תנסה להגיע להסכם עם הפנימאי שתפסיק לאט מאוד את הקלונקס. כך לא יגרם נזק והתהליך הממושך יתן לך הערכה לגבי השינויים במצב הנפשי ללא קלונקס. סבלנות היא דבר מאוד חשוב בחיים ובפסיכיאטרייה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש
