חרדות וילד ראשון - אשמח לתגובות

שלום רב אני בת 26 , נשואה שנתיים. עוד לפני החתונה סבלתי מחרדות מאוד קיצוניות אובססיביות (OCD) והוחלט יחד עם פסיכולוג ופסיכיאטר על טיפול תרופתי שממש עוזר (פלוטין 40מ"ג ביום). וכעת ישנן מחשבות על ילד ראשון. אני מאוד אוהבת ילדים ותינוקות, מסתדרת איתם הייטב ומצפה כבר להיות אמא בעצמי. היחסים שלי עם בעלי מצויינים ובנויים על אהבה , כבוד הדדי וויתורים הדדיים. אינני מבינה מדוע בכל פעם שאני שוקלת בכובד ראש את המחשבה להיכנס להריון , יש לי מיני התקף חרדה, אני הריי כל כך רוצה את זה , מדוע הפחד הזה? , כיצד להפחיתו?יכול להיות שזה פחד ממחוייבות???או שזו צורת ביטוי שונה ל OCD ? אני יודעת בביטחון מוחלט שאהיה אמא נהדרת , האם זה טבעי ?מה עושים תודה

אני יקרה גם אני משוכנעת שתהיי אמא מצויינת. והחרדה, היא רק חרדה, אין היא אומרת שום דבר על היכולות שלך להיות אמא. צריך לטפל בחרדה כמו שמטפלים בחרדה. לא חשוב מה מעורר אותה, היא הרי לא הגיונית, לא לינארית, זה לא פחד ממשהו ספציפי, זו חרדה, נכון? אז צריך לטפל בה ולאזן אותה, גם אולי בשיטות קוגניטיביות- התנהגותיות, או בטכניקות של הרפייה ודמיון מודרך, מה שעוזר לך ומרגיע אותך, פעילות פיזית נמרצת, יוגה, לא יודעת מה. ולגבי האימהות- חוויה מדהימה, שווה כל רגע של חרדה מקדימה... אין כמו לגדל ילדים. רוב בריאות, תמי.

שלום באופן כללי תמיד יש חרדות מפני השינוי הגדול ביותר בחיים. השינוי הגדול ביותר בחיים הוא לא הנישואין (שגם הוא שינוי גדול), אלא המעבר מלהיות אנשים עצמאיים לגמרי להורות. הורות היא חתונה שאין בה גירושין, וכמובן גם אחריות לבן אדם אחר, בן אדם שבתחילה תלוי בהורה (באם ) בכל הצרכים. לכן השינוי הזה הוא כל כך גדול ובכל מקרה (גם אם יש ביטחון שתהיי אמא נהדרת) הוא עלול לגרום לחרדות, כך שלי הדברים נשמעים "נורמליים לגמרי". כל טוב דר' גיורא הידש