פחד לצאת,אגורופוביה

שלום כבר ענית לי בפורום זה גם אתמול על "גז צחוק". אני סובל מ"אגורופוביה"התקפי פאניקה עם בריחות מהרבה מקומות ולכן כל חיי מסביב לאזור מגורי ,גם באותה שכונה בבית אחר יכול לחטוף התקף עם צורך עז לברוח. ניסיתי הרבה תרופות עברתי טיפול קבוצתי שבו נסענו לכל מיני מקומות גם למרחק 100 ק"מ .עברתי טיפולי היפנוזה,emdr ,בזמן הטיפול ההתנהגותי איך שהוא הצלחתי לעשות דברים מלווים בהתקפי פאניקה חזקים, כשנגמר הטיפול לא עבר הרבה זמן ומצאתי את עצמי במקום הבטוח "בבית" אני למעלה מ-8 שנים חי ככה עם כל סידורי הביטחון הנדרשים גם למקרה שאשתי צריכה לצאת יש מישהו שיהיה איתי . יש כרגע בעיה רפואית "אבנים בבלוטת הרוק" שיכול להיות שאצטרך ניתוח ,אני מושך עוד מעט 3 חודשים דלקות בבלוטה ופוחד גם לצאת לעשות צילום. אני משתמש ב"אנאפראניל" 100 מ"ג וקנקס לפי הצורך השאלה איך אני יכול להרים את עצמי גם אחרי תקופה כל כך ארוכה ולצאת מהבית? אולי כדור תותח שאוכל לעבור את הנסיעה את האשפוז וגם כן גם את הדרך חזרה. אפילו חשבתי שירדימו אותי בבית אני אעבור את הכל ויחזירו אותי למקום הבטוח תודה מראש

אפשר לתת לך וואליום לפני היציאה מהבית, בזמן האישפוז (ניתן גם בעירוי) וגם לאחר האישפוז. גז צחוק לא מומלץ למטרה זאת (יכול להזיק). לטווח הארוך הטיפול היחידי שיכול לרפא אותך הוא טיפול התנהגותי- ע"י חשיפה (או הצפה) ומניעת תגובה. התרופות זה רק כלי עזר.

כמה שאני מבין אותך יש לי בדיוק אותה בעיה ואני בן 40+וסובל כל כך אבל למזלי יש לי כוחות נפשיים גדולים גם אחרי סבל של 27 שנים של חרדות עם עליות וירידות . ב3 שנים האחרונות השתמשתי בציפרלקס ובפבוקסיל שלא עזרו במיוחד. קניתי ב2000 שקל מכשיר שנקרא מאסטר מייד שלא פותר חרדות הוא מרגיע כן ונותן יותר מרץ אבל את החרדות לא פתר. נכון להיום אני התחלתי טיפול לפני שבוע של סרוקסט ויש עליותץ וירידות אני צריך לחכות עוד 3 שבועות בערך. אני מספר לך את כל זה כדי שתבין שאתה לא לבד והכל זה בעיה כימית במוח . אתה צריך ללכת לטיפול אבל פסיכיאטר שיתאים לך כדור נכון זה כל הסוד. על תתיאש זה מאוד לא נעים ומתסכל אבל יש אנשים במצב הרבה יותר גרוע. תתחיל לאהוב את עצמך ואת הסובבים אותך נסה שיטות מדיטציה זה גם עוזר.

ליאיר טוב ששאלת שוב. בקשר לגז צחוק, שאלתי רופאת שיניים והיא אמרה לי שאין שום התוויה מוחלטת נגד גז צחוק, כך שהיא לא חושבת שתהיה בעיה עם גז הצחוק ובהחלט אפשר להשתמש בו. אני חושב שאם תיסע לניתוח עם מלווה ואפילו תיקח כמות גדולה של כדורי הרגעה תוכל להגיע לבית החולים ולעבור את הניתוח. לעתים צריך להשתמש בכמויות גדולות של תרופות כמו במקרה שאתה מתאר. כפי שכתב זוהר, כוח רצון ובמיוחד רצון לשנות את רוע הגזרה של האגורפוביה תמיד חשובים ועשויים לעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש