הרעבה

מה עושים עם ילד פנימיה שהחליט שהוא מרעיב את עצמו כדי שיוציאו אותו מהפנימיה. הילד בן 9 בן לנכה צה"ל ואשה שאין לה מסוגלות הורית. בת משפחה משמשת לו כאומנה בתוך המשפחה. כל שבת שנייה הוא אצלה. בחגים הוא אצלה. וכל הזדמנות היא מוציאה אותו כדי שירגיש טוב. מאחר ויש לה 4 ילדים משלה קשה לה לקחת אותו אליה כבן נוסף למשפחה. מה עושים? איך פותרים את הבעיה ומסבירים לו שהמצב העכשווי הוא המצב היחיד בשלב זה שניתן ליישום? והכי חשוב מה עושים עם הפגנת הרעב שלו?

לאור איני פסיכיאטר ילדים ונוער ולכן כמובן תשובתי חלקית. עם זאת נראה שהילד במצוקה קשה (לאו דווקא בגלל תנאי הפנימיה, עלולות להיות גם סיבות אחרות), לכן כדאי להגיע לשורש הבעיה ולראות את הגורם למצוקה הקשה. אולי פסיכולוג או פסיכיאטר או כל אדם אחר הקרוב אליו יכול להבין את המצוקה והסיבות? כל טוב דר' גיורא הידש