לדר' הירש, שאלה נוספת
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
סבתא שלי בת ה 88 סובלת במהלך העשרים שנים האחרונות ממחשבות רדיפה. בשנים האחרונות זה כולל שמיעת קולות (כולל פירוש מוטעה לקולות האמיתיים שנישמעים), חרדות קשות וקשיים להרדם עקב המחשבות שרוצים להרע לה, הכל מפריע לה: היא רגישה לכל קול וזה בעיה כי אנחנו משפחה מורחבת הכוללת ילדים וטף וזה מייצר הרבה רעש (רגישות יתר), היא בטוחה שהיא חולה, הכל כואב לה (כך ארבעים חמישים שנה שהיא מתלוננת אבל בריאה לחלוטין) וזה חלק מהאישיות שלה להתבכיין שהיא חולה ושכואב לה (כניראה למשוך צומת לב). יש לה אישיות כזו של טמאה מעונה. היא בטוחה שכולם שונאים אותה ושאין לה מקום בעולם הזה. היא שואפת למות, דיכאונית תמידית.בחודשיים האחרונים התלקחה לה המחלה בצורה חריפה וזה כלל היסטריה שלה עקב תחושה שמחשמלים אותה, מזעזעים אותה, חופרים תחתיה וכל מיני תחושות גופניות, כולל כאבים לא ממוקדים.. עד ההתלקחות הזו רק שמעה קולות ועכשיו זה כלל גם תחושות. בקושי רב הצלחנו רק עכשיו (עם ריספרדל 2 מ"ג.. ראה זה פלא) לייצב אותה. היא ממש הוציאה לכולנו את הקישקע. הבעיה היא שהיא עדיין חסרת מנוחה. יש שעות שהיא פשוט יוצאת מדעתה. היא מחליפה מקומות כל רגע, ממש מכיסא לכיסא. הניידות שלה מאוד קשה וכולנו עוזרים לה לנוע ממקום למקום. ניראה לה שהיא צריכה שירותים כל חמש דקות (היא עם חיתולים) היא לא מסוגלת לעשות כלום בעצמה. היא מאוד סיעודית. בקושי הולכת בתוך הבית לשירותים. זה מיטרד נוראי. מצד שני להוציא אותה מכאן אין לנו לב. זה לא אנחנו. איך מייצבים את החוסר מנוחה שלה ? היא אומרת שהיא מרגישה שהיא עומדת להתפוצץ, להתפקע, מרוב חוסר אונים. ממש אובססיה כזו. אגב, ניסינו את כל התרופות מהדור החדש: זיפרקסה, גאודון, סרוקוואל וגם את הריספרדל אנחנו מנסים כבר בפעם השלישית (בעבר זה עבד והפסיק לעבוד) הפעם שוב עובד מי יודע עד מתי. האם יתכן התרופות מפסיקות לעבוד או הגוף מסתגל (כמו בנזודיאזפינים למשל ?) ניסינו לשלב כל אלה גם עם טגרטול אבל זה לא עוזר וסתם מרדים אותה. את הריספרדל אני נותן לה פעמיים ביום (1 מ"ג כל פעם. בבוקר ובלילה) בלילה קשה לה להרדם. איזה שילוב ניתן לעשות כדי להקל על חוסר המנוחה ? אני מתנגד נחרץ לבנזודיאזפינים ודומיו, כאלה שפועלים לטווח קצר ואחר כך עושים את ההיפך. רידפרדל לא פועל גם על חוסר המנוחה/חוסר האונים ? תודה על תשובתך הרחובותי
מדובר בתופעת לוואי מוכרת של תכשירים אנטיפסיכוטיים, כולל ריספרדל. יש לכך טיפול יעיל במגוון תכשירים. מלבד בנזודיאזפינים (אסיוול, לוריוון) גם תכשירים אנטיכולינרגיים (ארטן, דקינט).
לרחובותי בגילה של סבתך בהחלט הייתי משתמש בבנזודיאזפינים אם הם לא מטשטשים מדי, הנושא של התמכרות הרבה פחות חשוב בגילה ובמצבה. לכן כדאי להשתמש בבנזו. המינון של הרספרידל הוא די נמוך ולכן יתכן שמצבה הוא פחות טוב ולכן גם מינונים נמוכים אינם עוזרים מספיק. יתכן שמדובר באקטזיה כפי שדור חשב, אבל כאן תרופות אנטיכולינרגיות לא עוזרות. אם האבחנה היא אקטזיה אז חייבים להוסיף בנזו. ולצערי לשקול שוב את החלפת התרופה. כמובן שישנה אפשרות לעבור לדור הישן כמו הלידול או איטומין, בהתייעצות עם הרופא המכיר אותה. כל טוב דר' גיורא הידש
