המחלה שלי ואני...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הי פורום... אז זהו, עכשיו זה רשמי, אני מעט יותר משנה בלי אישפוז. עוד שבוע יש לי וועדה בביטוח לאומי אצל עובדת סוציאלית, ואני לא יודע מה להגיד לה. אם זה היה תלוי בי הייתי מוותר על זה מלכתחילה, אבל לאבא שלי חשובה כל אגורה, אז הגשתי את מה שהם בקשו ואני ניגש. אולי נקבל את הקצבה החלקית שלי לעוד חצי שנה. הרופא שלי כתב סכיזו-אפקטיבי. שאלתי אותו אם הוא החמיר את האבחנה לשם הביטוח הלאומי. הוא אמר שלא, ושאל אם אני מסוגל לעשות עכשיו תואר שני. כאילו שזה מה שמבדיל בין הסכיזופרני למאני דיפרסיווי. אמרתי לו שמבחינה קוגניטיבית אני מסוגל, אבל לא בטוח שמבחינת המוטיבציה. הוא חייך ואמר לי שכמו שאני מופיע אצלו, אין סיכוי שאני אקבל את הקצבה. בכל מקרה, הוא גרם לי לחשוב אולי בכל זאת להמשיך את התואר השני שהפסקתי בשנה שעברה, בעקבות כל האישפוזים שלי, קיבלתי את הטפסים בדואר ואני מתלבט אם לשלוח אותם. אני יודע שאני מסוגל, אבל לא כל-כך בטוח שאני רוצה. חשבתי לנסות לחזור בלי לחץ, לקחת שניים שלושה קורסים בסמסטר. משהו חלקי, בלי להוריד אפילו מהיקף המשרה שלי. הוא כתב: "מאז שחלה הוא חסר מטרה, מתקשה לגבש כיוון בחיי חברה, קריירה". בסדר. אני מסכים, ובכל זאת אני מחזיק במקום עבודה רגיל בשוק החופשי כבר יותר משנה וחצי, היו לי בשנה האחרונה ארבע מערכות יחסים רומנטיות. יש לי מעט חברים חדשים אפילו. לא הייתי במצב הזה לפני שנה. אני דווקא נוטה ללכת דווקא עם האבחנה המחמירה. לא כל-כך על סמך האישפוז של לפני שנה, שבו דווקא הייתי מאני בצורה כמעט קלאסית, מלבד הביזבוז כספים. אלא בגלל ההתקף הפסיכוטי הראשון שלי, שהיה קשה מאוד, אם כי קצר. לא נראה לי שהוא היה רק מאניה. ולתמי....אני מרגיש עכשיו רחוק מרוחניות. הוא קשורה אצלי יותר מדי למקומות רעים שהייתי בהם. ההגעה שלי ל"הארה" דוכאה בצורה מאוד אכזרית. את המסר שהיה לי אז אנשים לא רוצים לשמוע, ואני לא ממש גאון, ולא ממש מטורף, סתם חולה נפש...או אולי אפילו זה לא, סתם בן אדם... בברכה מיכאל
מיכאל יקר קודם כל, אני לא חושבת שאתה סכיזו-אפקטיבי. זאת נראית לי הגזמה פראית. ולגבי תואר שני- תנסה, מה יש לך להפסיד, מכסימום לא יתאים- תעזוב. רוחניות ומחלות נפשיות... נושא מרתק, מיכאל. אני לא כל כך מבינה ויודעת, ולכן אני רוצה ללמוד יותר על חוויות רוחניות, על אנרגיות ועל דרכים לקירקוע. כי לדעתי זה מה שחסר לנו במצבים המאנים- פסיכוטיים האלה. קירקוע. יש לנו את היכולות האנרגטיות, אבל יש לנו בעיה של איזון. וזה אולי הופך את ה"התגלות" - למחלה. איך נגדיר את המחלה? האם בתרבויות שאמניות גם היינו נחשבים חולי נפש או אולי קוסמים ומכשפות? התקף פסיכוטי חמור לא הופך אותך לסכיזו- אפקיבי. מרגיזה אותי האבחנה הזאת שלך. מרגיז אותי העולם הDSMי הזה. הוא לא עוזר. אפשר שעות להתווכח על הקופסאות האבחנתיות האלה, למי בדיוק זה יעזור, ומה זה בדיוק נותן? עוד כסף בביטוח לאומי? מי צריך את הכסף הזה, לעזעזל, אם זה פוגע לאדם בתפיסה שלו את עצמו כאדם בריא, יצירתי, מסוגל לחיים? המשברים שלך קרובים עדיין מדי כדי להבין אותם במונחים רוחניים. אבל גם זה שם, מיכאל. משוכנעת שזה שם, רק שעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה לא מבין ברוחניות. רוב עולם הפסיכולוגיה, אני מתכוונת. אני רוצה ללכת לשם. אני רוצה להביא כלים לעזור לאנשים שלכודים בשטח ההפקר להבין מה קורה להם, ואיך הם יכולים להיות מחוברים לעוצמות שבהם ובעולם יחד עם איזון. איך אפשר להפסיק לפחד מלהשתגע. איך אפשר לחזור לשקט, שמבוסס לא רק על תרופות אלא על כלים נוספים. של הבנה. של ידע. של עוצמה במקום של הכנסה לקופסאות קופסאות של אבחנות פסיכיאטריות חשוכות מרפא. תמשיך לכתוב, מיכאל, תמיד מרתק לקרוא אותך. שבוע טוב, תמי.
הי מיכאל ותמי, מותר להכנס?.. אני מסכימה עם תמי שהקופסא אינה תורמת בדבר, לעיתים גורעת. מיכאל, אל תטמיע את המושגים החותכים של העולם הטיפולי. תמשיך להכיר את הדברים דרך התבניות האישיות שלך. אתה יודע וחש טוב מכולם היכן אתה. חשוב לי לומר לך זאת מפני שגם לי היתה/יש קופסא משלי. היא חוללה בי שמות ויצרה הרבה "גרורות" נפשיות. אולי יום אחד אספר לכם עליה, אם כי היא לא שייכת ל"בית" הזה (זו לא הפרעה פסיכיאטרית, אבל אני קצת הסתבכתי - במשך שנים רבות - עם כל ההשתמעויות הפסיכולוגיות שלה). לילה טוב, הדסה
