מתבלבלת ונופלת-הצילו
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
היי אני נושקת לגיל השלושים, עד היום לא הצלחתי להתמיד בשום מסגרת או לבנות משהו בחיי. אומנם סיימתי תואר ראשון אבל בקושי רב ועם דיכאון ברקע. מאז חלפו כשש שנים בם אני שוב ושוב עוזבת מקומות עבודה, נכנסת לבעיות כספיות ונאלצת לחזור להורים ואז סובלת מאוד ומתקשה לצאת שוב לחיים עצמאיים. כל דבר שאני מתחילה בו משעמם אותי כעבור זמן קצר ואני מחפשת דרך אחרת. קופצת מרעיון לרעיון, מתלהבת ונכבת. מתלבטת כל הזמן ומפחדת לעשות צעדים מעשיים, גם כי אני מאמינה שאתחרט על בחירותיי וארצה לשנות וגם כי יש בי המון פחדים וחוסר רצון בסיסי לחיים.כיום אני מרגישה שאיבדתי עניין בכל מה שהחיים מציעים. אני חיה כי אני נושמת ומנסה לבנות את עצמי כי צריך. איבדתי את ניצוץ החיים. לפני כחצי שנה יצאתי מתקופה ארוכה של כשנתיים של דיכאון עמוק. קשה לי למקד את שאלתי.. אני מנסה להבין מה קורה לי ומה יכול לעזור לי לצאת מהלופ. האם זה דיכאון? האם בעית קשב וריכוז? האם חרדה? אשמח לקבל איזו שהיא עיצה עם כיוון. תודה המבולבלת
למורן לקריאת מכתבך אכן שני הדברים העולים בראש הם דיכאון והפרעת קשב. שתי בעיות שיש להן טיפול יעיל..., בכל אופן כדאי וחשוב להגיע קודם כל לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול איתו את האפשרויות הטיפוליות. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לטיפול ולשפר את איכות החיים וההשגים. כל טוב דר' גיורא הידש
