אנא עצתכם

גדלתי בבית חם ואוהב, גם די עשיר כלכלית. יש לי אח בן 38 שהוגדר כחולה נפש במהלך שירותו הצבאי. הוא היה מאושפז בבית החולים הפסיכיאטרי לא פעם. הורי שלחו אותו לבי"ח מעולה בשוויץ לטיפול ומאז הוא מטופל בכדורים באופן קבוע והוא די בסדר, עם עליות וירידות.מעולם לא דיברו איתנו האחים על המחלה, ההשפעות ובכלל. זה היה ועדיין (למרות שכולם כבר גדולים) סוד נוראי שאסור לחטט בו ואסור לדבר עליו. מחלתו: סכיזופרניה פרנואידית. הבנו מהרופאים שזו מחלה שתלווה אותו כל חייו. יש לי שני ילדים. מקונן בי באופן קבוע פחד איום ונורא שיהיו גם חולים ואני לא יודעת למה. בתי הבכורה בת 16 מסתגרת בחדר והמון לבד, לומדת ובמחשב. מפחיד אותי מאד בני בן ה- 8 עצבני מאד. לעיתים רחוקות הוא כל כך כועס ולא שולט בעצמו רק אם אני משתמשת בכח על מנת להחזיקו ולהרגיעו. יכול להיות שזה בגלל המצב בבית - כל הזמן מתח, קללות ועצבים!!! אבל יכול להיות שיש בו משהו לא בסדר??? איך אוכל לדעת?? איך אוכל להרגיע את עמי?? מהם הסיכויים שחלילה משהו לא בסדר? אני עצמי בדיכאון ומעבירה להם חלק גדול ממה שעובר עלי גם בלי מילים. אנא עיזרו לי והשיבו לי במהרה!!! האם הפחד שלי נורמלי??

גלי יקרה סביר יותר שהילדים מגיבים ללחצים שלך ולדיכאון ממנו כתבת שאת סובלת מאשר שהם חולים. בגילם עדיין לא ניתן לקבוע אם הם חולים, ובכל מקרה, זה הרי לא יעזור לחיות כל הזמן בלחץ. תנסי לטפל בעצמך, ואם הם מבטאים מצוקה, את יכולה לפנות איתם לייעוץ וטיפול, אולי זה ירגיע אותך יותר ויעזור להם להיות יותר שמחים? תרגישי טוב, תמי.

לגלי ברור שהמתחים והלחצים בבית חשובים יותר מאשר התורשה שדווקא ממנה את סובלת. בכל אופן אם התופעות חמורות כדאי להגיע לפסיכולוג ילדים כדי שיעריך את מצבם הרגשי, (ולא בגלל התורשה אלא בגלל הבית) ולבדוק גם את הנושא של הפרעות קשב. שבוע טוב דר' גיורא הידש