דיכאון עמוק - מבקשת סיוע בדחיפות

אני בת 36, נשואה ואם לשני ילדים (בני 16 ו-8). כל חיי הייתי מלאת שמחת חיים. תמיד עם חיוך על הפנים ודי מאושרת. בשנתיים האחרונות חלה תפנית חדה במצב הרוח שלי, בשלבים ובהחמרה מיום ליום. הנישואים שלי קשים מנשוא, אני סובלת מהתעללות נפשית קשה ביותר והכל בנוכחות הילדים (דבר שהורס אותי לגמרי). אני רמגישה שאני שוקעת לתוך עצמי כיוון שבעלי לא רוצה לעזוב את הבית בשום אופן, יש לנו חובות כבדים ולכן אין באפשרותי מבחינה כלכלית (וגם נפשית) לעזור את הבית בעצמי. אני תלויה בו מבחינה כלכלית (בעיקר בגלל החובות) חשבון הבנק רשום על שמי - משם כל ההוצאות וזה כמו גלגל שלא ניתן לעצור. אני עובדת במקום מסודר וטוב מזה מספר שנים בולטת ומתקדמת יפה מאד. מרוצים ממני וטוב לי. הבעיה הינה שבזמן האחרון קשה לי להעמיד פנים שהכל בסדר (עד היום הצלחתי לעשות הצגה מעולה שהכל בסדר אצלי, אבל לא עוד) אני חשה שהגוף בוגד בי, אני עייפה מאד ומותשת, קשה לי לתפקד, דברים פשוטים שהייתי עושה במהירות האור לוקחים לי שעות. חוסר חשק לכל, לא בא לי לבשל, להסתפר, לצבוע את השיער, להתלבש, לקנות בגדים או כל דבר אחר.אין לי חשק לכלום. אני מרגישה חסרת אונים מול גבר שהרס את חיי ולא פעם אמר שלא יעזוב אותי עד שיגרום לי להתאשפז בפסיכיאטרי. מליון פעם קרא לי משוגעת, חולת נפש, זונה וכו'. אני יודעת בתוך תוכי שלו יש בעיה, אני בטוחה, כי הוא מתנהג אלי כרכושו הפרטי ולא כאשתו ובכל פעם שמאבד שליטה, מאבד גם שפיות. אנו חיים כך שנים במלחמות ומה שקרה, פשוט נגמרו לי כוחות הנפש הרבים רבים רבים שהיו לי!!! אני עייפה מהחיים ואין לי יותר כח להתמודד מולו! אני לא מצליחה לתקשר איתו ולא מצליחה להסביר לו עד כמה קשה לי ועד כמה הוא פוגע בילדים ובי בצורה בלתי הפיכה. מה עלי לעשות?? האם אני זו שצריכה טיפול?? עצם התרחקותי ממנו תגרום לי להרגיש טוב יותר, אבל, כאמור, אין לי אפשרות... מה עלי לעשות? לא פעם עולות לי בראש מחשבות אובדניות עקב המצב בלבד. הוא מערב את הילדים בכל דבר אפשרי ואני לא מסוגלת לעמוד בזה מהצד ולא לעשות דבר. אני כועסת על עצמי שאני לא יכולה להציל אותם ממנו. אני לגמרי שפויה אך המצב גרם לי לאבד כל רצון לחיות!!!!!!!!!!

את אכן בבעיה קשה ומורכבת ולדעתי כדאי לך לפנות לייעוץ או טיפול אצל פסיכולוג. שיחה על הבעיות עם איש מקצוע יכולה להקל עלייך את ההתמודדות , להראות לך דרכי חשיבה חדשות על מצבך. יתכן גם שתופני לטיפול בתרופות. פני בהקדם , לא לדחות כי מצבך עלול להחמיר.

גלי יקרה את מתארת מסכת איומה של התעללות וייסורים, והגוף והנפש שלך משדרים לך שזהו- את לא מוכנה לסבול כך יותר. יש מקלטים לנשים שעוברות התעללות כמוך. יש מקומות ואנשי מקצוע שיכולים לעזור לך לצאת מהסבל הזה, לך ולילדיך. האם את מסוגלת לקום ולעזוב את הפסדה שהכל בסדר ולבנות את עצמך בנפרד מבן הזוג החולה והמתעלל בך ובילדיך? תרגישי טוב, תמי.

לגלי רבים וטובים סובלים ומצבם הגופני נחלש בגלל סיבות חיצוניות ופעמים רבות בגלל הזוגיות. אני מניח שהרעיון לפנות לטיפול זוגי אינו חדש ועדיין לא התאפשר להגיע לטיפול זוגי. יחד עם זאת ברור שאת זקוקה לתמיכה ועזרה, יתכן שהמשפחה-הורים אחים יכולים לתמוך בך ואולי גם כלכלית (בשביל מה יש משפחה?), או חברה. כמובן שאפשר לפנות לתמיכה גם במסגרת מקצועית. אבל ברור שצריך לעשות שינוי, או שתגיעו שניכם לטיפול או שתצליחי לקבל תמיכה ועזרה. שבוע טוב דר' גיורא הידש