תהליך גמילה מסמים-תרופות פסיכיאטריות-חשוב

אם תבדקו -גמילה- במילון המושגים הרפואיים (יופיע כשתקישו מושג רפואי בגוגל) תגלו דבר נורא נורא פשוט- תהליך גמילה זה כשמתפתחים תסמינים- היינו -סימפטומים- היינו מיני תופעות- מחלות וכו' שגורמות לך לרוץ לרופא. זוהי ממש ההגדרה של תהליך גמילה. 4 רופאים נחמדים בהרצליה אליהם אני רצה הלוך וחזור כבר שנה וחצי מהימים הראשונים שהפסקתי בהדרגה ובפיקוח רפואי איטומין- בטח לא מוכר לכם הצעירים- אבל זה סם נרקוטי אנטי פסיכוטי אליו הייתי מכורה 8 שנים ולקחתי אותו בכמויות כאלה שיכלו לבצע עלי ניתוח בלי להרדים אותי- הארבעה כדורים שלקחתי כל יום לפני השינה בעידודה הנמרץ של הפסיכיאטרית שלי- כבר היוו הרדמה מספקת- לא משנה- בכל מקרה- ארבעה אופאים מכובדים וממש ממש נחמדים - רופא משפחה, גניקולוג, רופא עור, ופסיכיאטר- וגם הפנו אותי לעוד רופאים- גסטרולוג ואורטופד- פשוט הייתי עייפה ומטושטשת כבר מרופאים והדרך שהם מתנסחים אלי, בלי להסתכל לי בעיניים- יודעים טוב מאוד מאוד שאני עוד ימשיך לרוץ אליהם עם תסמיני הגמילה של הגוף שלי מאיטומין, אז במקום להפסיק לכסות את התחת אחד של השני, הם ממשיכים להיות סוכנים של חברות התרופות ורושמים לי מרשמים על גבי מרשמים וכמובן מרוקנים את חשבון הבנק האומלל הזה, שכל מה שנכנס אליו זה קיצבת נכות אומללה- כי אפילו לעבוד נאלצתי להפסיק בגלל שלא היה לי שכל להכנס למושג- גמילה באינטרנט הרבה הרבה קודם. ולא מספיק זה, מתעייפים ממני ושוב מעלים אותי על סם נרקוטי- הקלונקס ידידנו הטוב והותיק. איך אפשר לסרב לקלונקס למרות שא ממש אומרת לרופאה בקול רפה ובשארית כוחותייך - אבל אני לא רוצה להתמכר שוב לקלונקס- אבל ג'נקי נשאר ג'נקי, ובאמת זה נאמר בקול רפה כבמחשבה עולות שוב אותן תחושות נהדרות קלונקסיות של רוגע אחרי שאת לוקחת חצי מיליגרם ומדליקה סיגריה, והסם מתחיל להתמסמס לך באיברים ולשתק את המחשבות הדוהרות. חבר'ה, תחזקו אותי- כיתבו לי חיזקי ואמצי- כי איש מקצוע רציני ביותר בארץ- שהוא בסך הכל חבר טוב- אמר לי אתמול- כל התופעות הנוראות שמטריפות אותך כבר כל כך הרבה זמן- זה בדיוק כמו תופעות של גמילה מקוקאין. מה יהיה עם ארבעת הרופאים הנחמדים- כשהייתי בתור לזריקת הקלופיקסול שלי, בל"ג בעומר- עלתה לי מחשבה פשוט להכניס אותם ביחד למונית ולשלוח אותם לכמה ימים למיון בשלוותה, אולי אפילו איזה שעה קשירה למיטה, אין צורך ללילה שלם, ואז נבהלתי מהמחשבה כי אולי זה קצת פסיכוטי מחשבה כזאת ואמרתי לאחות - אנא הזריקי לי מהר, וסיפרתי לה על המחשבה, והיא צחקה והרגיעה אותי שאולי אני קצת יותר מידי נבונה לרופאים הללו- ודיברנו על כדורי קמח שהם היו צריכים לתת או פשוט לתת לי כמה ימי כיף במוסד גמילה, מה לא מגיע לי, אני לא משלמת קופת חולים? אני אוהבת אתכם ואני נקייה לקלונקס כבר שבוע. ההרגשה כל כך טובה שזה היה שווה כל רגע של סבל מאז שהתעוררתי מההרדמה של האיטומין בסוף ינואר 2005.

יש לי הצעה דומה עבור הפסיכיאטרים. הרי שלב הכרחי שכל פסיכולוג מנפנף בו עד סוף ימיו המקצועיים זה השלב בו הוא עצמו עובר "טיפול" נפשי כדי שיוכל לדעת ממקור ראשון מה זה טיפול. מעניין שהם תחמו את אותו שלב שיתופי שלהם עם עולם ה"פציינטים" דווקא בחלק הכי נעים בו שוכבים המטופלים על מיטת עור (?!) נוכחותו וקולו המרגיע והמרדים של המטפל מאחור עוזר להם להיזכר בזיכרונות האוננות הנעימים הראשוניים שלהם/נו. אני מציע להרחיב מעט כאן. הכיוון הוא נכון רק שחבל שהוא כה מצומצם. לדעתי מה שמותר לפסיכולוגים חובה שיכול גם על פסיכיאטרים ואם הפסיכולוג שוכב על מיטת הטיפולים גם הפסיכיאטר מותר לו שישכב מעט על מיטת הקשירה וה"ריסון". מה יש? למה לא? אני מציע כשיטת לימוד אצל כל מי שפונה להתמחות בפסיכיאטריה קשירה של כמה שעות ביום (אתם רואים אני לא איזה חולה נפש אכזר) למיטה במשך שבוע בו הוא יטופל בדיוק כמו כל אחד אחר שאושפז בכפיה בלי הנחות ובלי להיתפנק ושיגיד תודה שאני פוטר אותו מהתיק של קבלת תרופות ומכות. אלה אם כן יתברר שזה מאסט. אני מבטיח לכם שאם יכניסו בתור ניסוי אדם בריא, פסיכולוג אפילו, להליך של אישפוז בכפיה אני בספק לגבי היכולת של הצוות לאבחן מישהוא כזה כבריא...הוא יכנס למטחנה ולחלוקת התרופות (באנגלית תרופות וסמים זו אותה מילה והם יודעים על מה הם מדברים). כל מי שהגיע בעצם לאישפוז בכפיה צריכים לטפל בו ככזה כי הרי "הוא לא הגיע אלינו ככה סתם" נכון? מיילא להיסתכלות אולי מגיעים "סתם" (גם לא תמיד) אבל לאישפוז בכפיה? מה פתאום וגם אם כן...צריך לכסות את התחת של מי ששלח אותו לכאן שזה בדרך כלל הבוס לא (הפסיכיאטר המחוזי)... שלמישהוא יהיו ביצים לומר שמאושפז מסויים בכלל לא צריך ליהיות כאן? מה פתאום. כל מי שעבד פעם בחנות יודע שעם הבוס לא מיתווכחים. אז זהוא. אני מציע ליקשור אותם. כמה שיותר יותר טוב. להם כמובן רק להם. הם יכולים רק לילמוד מיזה (שיגידו שלא למדנו כלום מהם)... T