לתמימי/מיכאל ומי שמכיר את התחושה..

ראשית אציין, כי אני קוראת מאוד ותיקה,ואף נעזרתי בפורום בעבר (עם כינוי אחר). אובחנתי כסובלת מדיכאון מז'ורי לפני כשנה,מאז יש לי ימים בהם אני מרגישה טוב יותר, אך לאחר זמן מה ,ובהדרגה אני נופלת שוב ..... בימים בהם אני מרגישה הקלה אני ממש מבולבלת. קשה לי מאוד עם ההקלה הזו!!! אני כל הזמן מתעסקת בשאלות - עד מתי זה יימשך?איך אתעורר למחרת? אולי ההקלה תימשך יותר זמן מהרגיל? האם זה אומר שהדיכאון חלף? וכד' עד כדי כך שאני מעדיפה להרגיש רע. יותר קל לי להרגיש רע. האם אתם מכירים את התחושה??? או שהבלבול הזה קיים רק אצלי ? עד לפני מספר ימים הרגשתי רע מאוד, מחשבות אובדניות רבות התרוצצו לי בראש(ללא שום כוונה מעשית), בהדרגה התחושות הקשות דעכו ואיתן המחשבות. למרות ההקלה הרבה בתחושות,אני לא מסוגלת להתקשר לחברות,לא הולכת לעבודה. משהו בי רוצה לנצל את ההקלה הזאת,להיות קצת יותר פעילה, לנצל את זה לכמה סידורים קטנים כמו בנק וכו' אך אני לא מסוגלת להביא את עצמי לכך. אין לי חשק. מתסכל אותי שאני חשה טוב יותר אך למרות זאת בוחרת סתם להסתובב בחוץ בלי מטרה,או לשבת בבית ולהשתעמם כל היום. זה גורם לי להרגיש שאני סתם עצלנית שקל לה להאשים את הדיכאון.

הי טל, אבל מפני שציינת את שמי, אני אנסה בכל זאת. אני חושב שהכי חשוב שלא תרגישי רגשות אשם, למרות שזה חלק מהדיכאון לפעמים. תגידי לעצמך, אני מקבלת את עצמי על אף החולשות שלי, ואני לא חייבת לאף אחד שום דבר. את מרגישה יותר טוב? איזה נפלא....זה לא אומר שאת מרגישה מספיק טוב להיפגש עם חברות או ללכת לבנק. החברות יחכו הבנק בטח לבטח יחכה. תתחילי בדברים קטנים יותר שאת לא עושה בגלל הדיכאון נניח ללכת לקנות בגד חדש או לנקות את החלונות. וגם אם את עצלנית....נו, אז מה? אני כרגע בכלל לא בדיכאון, ואני נורא מתעצל לשטוף את הדירה שלי. אז הדירה שלי קצת מלוכלכת. לא נורא. השאלה היא בעצם איזה מחיר את משלמת על אי-תיפקוד. כאמור, לא ממש יודע. הייתי מנסה לחשוב על הדברים שלך על פי מה שאני עברתי, אבל לא בא לי להיזכר בזה, בעיקר שהדיכאון שלי לא כל-כך כלל אי תפקוד, אלא בעיקר רצון עז למות. נו, אבל זה עבר. תרגישי טוב, ותעדכני אותנו כשהדיכאון יעבור לגמרי ואני מקווה בשבילך שבקרוב מאוד מיכאל

טל יקרה אכן אני מכירה את התחושה של התנודות האלה במצב רוח ובאנרגייה. מאד מתיש. מאד מבאס. אצלי זה היה טיפה שונה כי בעליות כל פעם מחדש האמנתי שהפעם זהו, יצאתי מזה, ואז שוב הייתי נופלת... והאכזבה, כל פעם הייתה יותר קשה. קשה לצאת מהמצב הזה, בפסיכיאטרית מכנים את זה רפיד סייקלס. כדאי לבדוק איזון תרופתי, ובינתיים, טל, תחבקי אותך, אני מחבקת אותך גם, תשרדי את הימים הקשים ותראי שמעבר להררי החושך יש מקום אחר של יציבות וחיים יותר שמחים. תשתדלי לא לכעוס על עצמך שאינך יוצאת, לי תמיד עזר שאמרו לי- זה לא את זה הדיכאון... אז זה לא את, זה הדיכאון... מקווה שעזרתי. תרגישי טוב, תמי.

מיכאל , ""את מרגישה יותר טוב? איזה נפלא....זה לא אומר שאת מרגישה מספיק טוב.. "" כמה שאתה צודק ! עשית לי קצת סדר ..... תודה.