דיכאון קל

אני בת 28 ,מזה 4 שנים שאני לא ממש מוצאת את מקומי בקריירה ומכאן מתחילות בעייותי. אני בוגרת שני תארים אבל אני לא מגיעה לסיפוק והגשמה ודורכת במקום כל הזמן. בכל תחום שהייתי לא נתתי את כל כולי קשה לי להצביע על משהו שמעניין אותי, כאילו הכל מעניין אבל בעצם כלום חברים שהחלו ללמוד הרבה אחרי, נמצאים במשרות בכירות ואני פשוט "תקועה" ילדתי לפני 8 חודשים תינוק מדהים. אפשר לומר שהחיים שלי יפים אבל התסיכול בנושא קריירה הולך וגובר אני מרגישה שאני נכנסת לדיכאון, חסר לי "טעם וצבע" בגלל זה כל כך חבל לי כי שאר הדברים בחיים שלי יפים אני פשוט לא מוצאת את עצמי, זו הרגשה נוראית הייתי בחורה מאוד שאפתנית והכל נעלם בנוסף, אני חרדה לילד שלי, אני מפתחת דאגות לעוד 20 שנה, כל מעשה התעללות בילדים מכניס אותי לדיכאון, התעללות בבעלי חיים,התמכרויות לסמים, כל מיני סיפורי זוועה בחדשות לכן אגב אני נמנעת מחדשות ועיתונים. בקיצור, מה עושים? קשה לי לדבר על זה עם בעלי משום שאנחנו כאילו "טוחנים מים" אין לי יתר מידי חשק לדברים ואני מפחדת שזה יחמיר הבן שלי ממלא אותי ואני נותנת את כולי אבל עמוק בפנים אני נקרעת. האם כדאי לקחת כדורים לדיכאון? אולי יש לי הפרעות ריכוז ולכן קשה לי להתמקד במשהו אחד כמו שלדוגמה עכשיו לא כתבתי תמציתי לעיניין

את מכירה את המשפט "את אשר יגורתי בה לי"? אני מציע שתפני לרופא ובעיקר לשיחות לפני שתכניסי את עצמך למקומות שאת לא רוצה להגיע אליהם. עכשיו זה הזמן להתחיל לטפל בזה. בהצלחה

לטל הירידה בריכוז ויתכן גם בזיכרון סביר שהם תוצאה של המצב הנפשי, הפרעת קשב וריכוז מתחילה בילדות ואם אז היה בסדר אז אין מדובר בהפרעת קשב. אין ספק שישנה בעיה "פסיכולוגית", כלומר קונפליקטים הקשורים לקריירה/משפחה/גדול ילדים וטל. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לשיחות, לעתים גם תרופות נגד דיכאון עשויות לעזור אבל השיחות חשובות יותר. כל טוב דר' גיורא הידש