אם נקלט פעמיים אני מתנצל שאלה חשובה

שלום ד"ר אני דואג מאוד יש לי שאלה שלא כל כך קשורה לתרופות או כמויות אלא לשאלה מהותית בן אדם שחי לבד שמצבו לא חמור מבחינה פסיכיאטרית (לא מסוכן לעצמו או לחברה) אלא רק סובל מחרדה מתמדת קשה ודיכאון מצבו לא חמור בשביל לקבל נכות מביטוח לאומי אבל נגיד יש לו תקופה רעה שהוא לא יכול לעבוד נגיד כשהוא מנסה תרופה חדשה או שהמצב אצלו בנסיגה (צריך לחכות עד שהיא תשפיע לפחות 3 שבועות) ואם זה לא עוזר אז צריך לנסות עוד תרופה ולחכות עוד 3 שבועות האם אזרח כזה שלא צריך אשפוז נופל בין הכסאות? איך בן אדם כזה שאין לו קרובים שיתמכו בו כלכלית יוכל להתקיים לקנות אוכל תרופות ולשלם שכר דירה הוא גם לא יכול לקחת הלוואה מהבנק כי אם הוא לא יכול לעבוד איך הוא יחזיר את הכסף? האם יש עמותה שעוזרת או ארגון או שאיש זה יזרק לרחוב כ הוא לא יכול לעבוד זמנית או שרק מסגרת של אשפוז תעזור לו להתאושש ואז הוא לא יוכל לעבוד בעבודות מסודרות כי בודקים את הרקע לאשפוזים דוקטור יקר מה אפשר לעשות ומה דעתך?

הי חושש זו שאלה חשובה, אבל היא לגמרי לא מתחום הפסיכיאטריה, אלא יותר שאלה כלכלית או מתחום העבודה הסוציאלית. התשובה היא אני לא יודע. זו בעיה שלא קשורה בכלל למחלות נפש, אלא איך אדם שנאלץ להיות מובטל מכל סיבה יכול להחזיק את עצמו, ויש עשרה אחוז מובטלים במשק שרובם ככולם לא חולי נפש בכלל. אז כמובן שאנחנו חיים כביכול במדינת רווחה, אבל דמי אבטלה נורא קשה לקבל, ומאבטחת הכנסה כמעט בלתי אפשרי לחיות. אם כי אלה דברים שאנשים משתמשים בהם, וגם אתה יכול. למעשה אני רואה סביבי גם אנשים שעובדים ולא מצליחים לקיים את עצמם בלי תמיכה של ההורים. אין לי פיתרון, רק רציתי לתת לך נקודת מבט כללית, שהבעיה שלך היא בעיה של רבים והיא בכלל לא קשורה לבעיות נפשיות. תחשוב על זה שאם היית גר בארה"ב אפילו ביטוח רפואי לא היה לך.... בברכה מיכאל