תלות בחולה מניה דיפרסיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בת 56 התאהבתי נואשות בחולה מניה דיפרסיה, המחלה התגלתה כעבור 7 חודשים נהדרים, חשוב לציין שהיה בן זוג נהדר, חכם שנון, ער למחלתו, מפרגן ואוהב ללא גבולות, נבהלתי בעת ההתקף, נטשתי. אוהבת אותו מאד. לאחר חודש ימים, הוא מנסה לשוחח עם מבקש להיפגש, אני חוששת, לא אוכל לעמוד שוב בסיטואציה שחוויתי בשעת ההתקף, איך להתמודד ? האם אוכל לראות אותו - הבנתי שלא אוכל לתת לו לחיות באשליה שאחזור לחיות עימו, מה עושים? יש לציין כי הוא לא הסתיר את מחלתו בזמן הכרותינו, אולם לא ידעתי עד כמה זה קשה.
שירה אכן קשה להתמודד עם המחלה בעת התפרצותה. האם היום הוא מאוזן? אכן לא פשוט, ויחד עם זאת זכרי שמתחת למחלה מצוי אותו אדם בו התאהבת, שכחי לרגע את מה שקרה ודברי אליו כאילו את נפרדת ממנו בלי קשר למחלה. לא פשוט להיפרד ולעזוב. תהיי פשוט ישרה עם עצמך ואיתו. זה יפגע בכל מקרה. אבל לפחות תהיי אמיתית וישרה. נראה לי שהתחמקות תפגע בו יותר. בי זה היה פוגע יותר. זו דעתי. רק טוב, תמי.
לשירה כמובן שמדובר כאן על החלטה מוסרית וערכית ולא רפואית, לכן ההחלטה היא שלך. לצערי אין דרך קלה לעשות את זה ולעבור את הפרידה. הפרידה כואבת לשניכם וכנראה שכואבת לו יותר. תנסי להדגיש את הדברים הטובים שיש בו ואת הדברים הטובים שהיו ביניכם כדי לשמור על הדימוי העצמי שלו ועל הערך העצמי שלו. אבל לצערי אני חושב שאין זה קל. כל טוב דר' גיורא הידש
