לאמיר ולד"ר הידש בנוגע להשפעה של תרופה שיורדת.
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אמיר בזמנו התעניין האם ייתכן שהשפעה של תרופה יורדת עם הזמן. לי זה לא קרה אבל ברצוני להביע את דעתי. לדעתי כאשר נראה כאילו השפעה של תרופה יורדת אז או שיש הרעה במצב הבריאותי של המטופל או שינוי במצב הנפשי של המטופל ואז יש צורך בשינוי מינון התרופה הנוכחית (הקטנה או הגדלה במינון) או להחליף לתרופה אחרת. ד"ר הידש, האם אתה מקבל הסבר זה? דרך אגב, בתוכנית רדיו של הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז'קונט בו היא נותת ייעוץ רדיופוני לפעמים מאזינים מתלוננים בפניה שהם לוקחים למשל תרופה פסיכיאטרית במשך חודש והיא לא משפיעה. ורדה נתנה לך שתי אפשרויות: או שצריך להגדיל את המינון של התרופה הקיימת או שצריך לנסות תרופה אחרת. ורדה היא אמנם פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית, אבל הסבר זה נשמע לי מאוד הגיוני.
לאה שלום. לגביי השפעת תרופה שיורדת יכולים להיות לזה מספר סיבות. הראשונה שבהן היא שבאמת השפעת התרופה יורדת. אבל אין מחקרים שתומכים בהשערה הזאת. התרופות הפסיכיאטריות היחידות שידוע בברור שהשפעתם יורדת עם הזמן הן כל אותן תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (קלונקס וובן ווליום קסנקס ועוד..). תרופות אלא הן ממכרות וישנם מצבים של הסתגלות של הגוף לתרופה ובגלל זה גם לא מומלץ להשתמש בהן בקביעות לאורך זמן כי ההשפעה שלהן יורדת ויש צורך להגדיל את המינון. אפשרות אחרת היא שכיום אנחנו נמצאים בתקופה שהרבה פעמים שקשה לנו אנחנו בוחרים ישר באופציה הקלה של לכחת תרופות כדיי להתמודד עם בעיות נפשיות ורגשיות במקום לברר לעומק את הגורמים לבעיות ולטפל בהן בהמצעות שיחות או טיפולים פסיכולוגיים אחרים. הפרעות פסיכיאטריות יכולות להיגרם משתי סיבות שמשתלבות אחת בשניה. הראשונה היא: כימית במוח (כמו סכיזופרניה) ובה הטיפול הטוב ביותר הוא תרופתי. והשניה היא סביבתית: סביבה לוחצת, חוויות טראומטיות ועוד... בהפרעות כאלה השיבוש הכימי במוח יכול להיות שולי והתרופות לא יכולות לשנות בהרבה. ברוב ההפרעות הפסיכיאטריות כמו חרדה ודיכאון אפשר לטפל ולשפר את המצב בעזרת שיחות. או בעזרת שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי בשיחות. כאשר אנחנו רק לוכחים תרופות ולא משנים את התנהגותיינו או סביבתיינו שברוב המקרים הובילו למצוקה הנפשית אנחנו לא מטפלים בבעיה אלא רק מזיזים אותה. חולה סכרת שמקפיד לכחת את התרופות שלו אבל ביחד עם זה להמשיך לאכול דברים מתוקים ימצא את עצמו שוב ושוב במצבים רפואיים קשים בגלל ההתנהגות שלו ולא בגלל שהתרופות שניתנות לו הפסיקו להשפיע. כאשר הטיפול התרופתי הופך לשגרה לאחר חודש חודשיים ואנחנו לא נותנים לו שום גיבוי אנחנו חוזרים בדיוק לנקודת הפתיחה שלנו. כשאנחנו לא משנים שום דבר בסגנון החיים שלנו ואומרים לעצמיינו "אני יכך כדור והחרדה תעבור" החרדה אכן תעבור אבל היא תחזור. כי זה בדיוק כמו לכחת כדור נגד כאביי שיניים במקום ללכת לטיפול שורש. זה פשוט לא עובד. לגביי ההיא מהתוכנית רדיו........... היא מביאה רייטינג ומעזינים לתחנה שבה היא משדרת ומדיי פעם היא גם אומרת כל מניי דברים נכונים או לעניין. אבל לרוב......
תודה לפרוזק ואני מצטרף לדבריה שבוע טוב דר' גיורא הידש
