שיתוף קצר על תחושותיי עקב הOCD

אני יודעת שפורום זה עוסק בשאלות ותשובות-בעיקר,אך חשוב לי לשתף אתכם בתחושותיי עקב הפרעת הOCD ,כדי שאולי יותר אנשים יבינו מה עוברים אנשים שסובלים מOCD ,וכמה סבל -נפשי ופיזי הם צריכים לעבור,נקווה שתקבלו את השיתוף ב'עין-יפה'. נמאס לי מהOCD - הוא 'מנהל' את חיי,ומקשה עליהם מאוד.אנשים בלי OCD לא יעשועיקוף של כעשר דקות הליכה -העיקר לא לדרוך בתוך שלולית ולהתלכלך, אני כן; אנשים בלי OCD לא יבדקו לפחות 3 או 5 פעמים שכיבו את הגז וסגרו את הדלת טוב-לפני שהולכים לישון או יוצאים החוצה,או שהמכונית בטוח נעולה וכו'-אני כן. כמו-כן אנשים 'רגילים'כשיעבדו לא יבדקו את עצמם מספר פעמים שלא טעו-אני כן.אנשים 'רגילים'לא יעסיקו את עצמם בשטיפת סוליות נעליים,כל פעם אחרי נקיון הבית-אני לצערי-הרב כן. וזה רק חלק קטן-וממש לא מייצג- של הסבל היומיומי שאני עוברת,ובטח גם חולי OCD אחרים עוברים,אז איך ניתן להינות מהחיים במצב כזה?....,הרי מרוב הקשיים שנוצרים עקב ה'טקסים'-זה הופך להיות 'חיי עבדות' ולא חיים,ונמאס לי כבר להיות 'עבד' של הOCD. איני רוצה לתסכל אותכם,אך הרגשתי צורך לשתף אתכם בתחושותיי(לפחות בחלקן),כי בזמן האחרון אני מרגישה שחיי אינם חיים יותר,אלא 'מתכון לריצוי הOCD '. תודה על ההקשבה, מישהי

מישהי יקרה תודה על השיתוף. אין ספק שזה לא פשוט הOCD הזה. את מכירה את הספר של דר' עדנה פואה- הקץ לאובססיה? יש שם כל מיני רעיונות וכלים מה לעשות עם הטקסים והאובססיות, גם לטיפול וגם לעבודה עצמית. תנסי לקרוא, אולי זה קצת יעזור. תרגישי טוב, תמי.

תמי תודה, OCD זה באמת לא עיניין פשוט,אך ניתן להתגבר עליו עם הרבה כוח-רצון (זה מה שאני מנסה להאמין לפחות),אך החלטתי (בעזרת הפסיכולוג שלי)להפחית את המשמעות שאני נותנת לOCD ,ו'להמשיך בחיי'... . את הספר "די לאובססיה" מאת פרופ' עדנה פואה קניתי לפני מס' ימים,והתחלתי לקרוא וזה משך אותי,אבל 'נתקעתי' בקטע אחד בפרק הראשון-שאני כל הזמן חוזרת עליו, ושלמרות שהוא הגיוני ומובן כאילו קשה לי לקלוט אותו,ואני חוזרת עליו מספר פעמים,עד שבסוף עזבתי את הספר לבינתיים(זה גם קורה לי עקב הOCD -'להיתקע'זמן רב באותו קטע ולא לקלוט אותו,ובזמן אחר לקרוא ברצף ללא הפסקה כמעט חלקים רבים בספרים). האמת היא גם שאני מעדיפה לגלוש באינטרנט לפני הכל,אפילו לפני קריאת הספר. להתר' מישהי