עד מתי נטילת התרופות??

אני מטופלת טיפול תרופתי אנטי- דכאוני מזה שלושה חודשים, חיי השתנו ללא היכר בזכות התרופות, אבל אני לא מרוצה מהעובדה שתרופות מחזיקות אותי במצב "מאוזן" הייתי רוצה להגיע לזה בכוחות עצמי אבל אני מפחדת להפסיק (ניסיתי להפסיק אך חזרתי לדכאון ואני ממש לא סומכת על עצמי) אני פוחדת רק מהמחשבה על הדיכאון שיכול להציף אותי- שאלתי היא כזו: האם הגוף ממשיך לייצר את החומרים שחסרים לי במוח באופן טבטי אחרי שהטיפול התרופתי נפסק (לאחר תקופה ממושכת של שנה- שנתיים), אם לא, האם אני צריכה לקחת תרופות כל חיי? תודה מראש.

לחומי שלום, הטיפול המקובל הוא כעשרה חודשים, הסיבה היא בדיוק מה שכתבת, כדי שהדברים לא יחזרו, אם מפסיקים מוקדם מדי אז הדיכאון עלול לחזור. הדבר דומה לאנטיביוטיקה לעשרה ימים... בכל אופן נראה שכעבור מספר חודשים גם הפחד שהדיכאון יחזור נעלם ואז אפשר לסיים את הטיפול. כך שאל תדאגי, הטיפול הוא לא לכל החיים ולא לשנתיים, בסך הכל פחות משנה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך, אך לא הבנתי האם הגוף ממשיך לייצר את החומרים שחסרים במוח, כי הרי הדיכאון הקליני נובע כתוצאה מחסר, אז כשמפסיקים את הנטילה, החומר לא מסופק באופן נורמלי, אז מה קורה בעצם? איך מחלימים?

יותר מזה, מאחר וחל שנוי באורח החיים שלי הן בעבודה והן בחיים האישים (שלא כתוצאה מהתרופה..) וכעת מטבע הדברים אני פחות טרוד ,פחות מתוח ורגוע יותר ,....וגם ישן טוב בלילה (כן אני!!!) הוחלט על ידי בהתיעצות עם הרופא להורידלאט לאט את מינון עד שבסוף נגיע ל 0 ,כלומר ללא כדורים. התחליתי לפני 10 ימים לרדת מ 40 ל 30 מ"ג של פאקסט ובעוד שבוע התחיל לרדת ל 20 מ"ג ובעוד חודש... יתכן כי יהיה ללא כדורים (היתכן...???). אני מקווה שזה יעבוד ואני די אופטימי (טוב עדיין אני על כדורים...) מה יקרה לדעתכם? מה יקרה מנסיונכם? מה יקרה ד"ר? האם ההורדה ע"פ התוכנית שנאמרה לי היא הגיונית או שלא ? והכי חשוב כמו ש חומי אמרה האם אני יוכל להריש טוב בלי כדורים??????????????? תודה ובא נהיה אופטימים, גיא

אני אגב מטופל מזה 7 חודשים סה"כ

לגיא שלום, לא כתבת כמה זמן אתה נוטל את הסרוקסט, זו שאלה קריטית כי אסור להפסיק מוקדם מדי. בדרך כלל אני ממליץ על תקופה של בערך עשרה חודשים פלוס מינוס. הדבר דומה לשבר ואחר כך שמים גבס. הגבס מאפשר מנוחה למקום והתאוששות והעצם מבריאה וגם מתחזקת. אחר כך אפשר להוריד את הגבס וללכת רגיל. כך גם עם התרופות נגד דיכאון, תחילה זקוקים לתמיכה ולעזרה, כאשר מתחזקים אפשר בלי. יתכן ומי שמעיין במכתבים בפורום יקבל רושם לא נכון שטיפולים רבים אינם מסתיימים ואינם מוצלחים. הסיבה לכך היא שהפורום אינו "מדגם מייצג" ופעמים רבות דווקא האנשים שאצלם הטיפול לא הגיע לכל המטרות הטובות יהיו יותר מעורבים ויכתבו בפורום. האמת היא שלפחות 70% מהטיפולים הם מוצלחים ומניסיוני אף יותר. כלומר האנשים עוברים קורס של טיפול, מרגישים טוב, ורצים לספר לחברה.... אחר כך שוכחים את המשבר וממשיכים בחיים כרגיל. שיהיה לך בהצלחה ואם אתה רוצה תעדכן בתוצאות אצלך ביי דר' גיורא הידש