דיכאון לאחר ניתוח
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ברצוני לציין שמיד לאחר המקרה , פניתי לרופאה בקופ"ח והיא רשמה בדו"ח שאני במתח נפשי ולחוצה,אך לא היציעה שום טיפול, לאחר שבוע פניתי שוב לרופא המרפאה שהוא מנהל המרפאה שנתן לי קלונס ולא היפנה אותי לטיפול פסיכולוגי, רק לאחר עוד חודש כשכבר לא יכולתי ופניתי שוב, שאל אותי אם היציע לי לפנות פסיכיאטר כמובן ששבסיכיאטר במרפאה ציבורית זה פרוצדורה ולמרות שהתחננתי שהמצב שלי גרוע לא שמעו לי ואמרו לי לחכות, למזלי על סף התהום הלכתי לפסיכיאטר פרטי. האם זוהי רשלנות מצד הרופאים בקופ:ח אשר הבחנו שאני במתח נפשי ולחוצה ולא הפנו אותי לטיפול של פסיכיאטר או פסיכולוכ מידי? אני לא הייתי מוקדת ולא חשבתי על אופציה כזאת, בהתר\שלות זאת גרמו לי נזק נוראי, ובכי רב וזמן יקר ואבוד שיכל להמנע לדעתי הם גרמו לי נזק רב.
לאילנה בדרך כלל כאשר מדובר במצב נפשי תגובתי (תגובה לניתוח אצלך) מחכים כיוון שהנפש והגוף מסתגלים למצב החדש באופן טבעי ולא תמיד ממהרים לטיפול. אבל אם התופעות קשות במיוחד אז צריך להפנות לטיפול. כך שיש הגיון בכך שאמרו לך לחכות אבל תלוי עד כמה המצב היה חמור. שבת שלום, דר' גיורא הידש
