השיטפון
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
השיטפון נושא עימו את העוצמות של הגשם ההרגשתי הזה מתפרץ לו ועולה תופס תאוצה וכוח ללא רגשות אשמה ללא מחשבה מציף. כמה עוצמות יש בו, בשיטפון כמו לבה משתוללת בלוע הר געש ככה הוא גועש, שוצף סוחף את כל מה שבדרכו ללא הפסק ללא רחם משנה את פני הנוף, משאיר אותנו המומים. הוא חולף בסוף, השיטפון ומה שיפה בו, בטבע שאין אחר כך דיבור כזה "הייתי צריך? למה לא זרמתי יותר בעדינות באפיקו של הנחל?" אין דרך חזרה מה שהיה היה ככה זה לשיטפון יש את הפסיכולוגיה שלו ומה שמרתק אנשים או לפחות אותי בשיטפון זה יכולתו לזרום קדימה במלוא העוצמה, בלי להביט אחור על הסלעים שנעתקו ממקומם על השיחים שנתלשו הוא זורם משנה את סביבתו ונשפך לים, רוגע. חג שמח, תמי.
שלום לך , איזה יופי יופי . איזה אופטימיות עדינה . יש לך כישורים גם אופטימית , כן זו הדרך לצאת מהמבוך . דרך יותר משמעותית מטיפולים . לצאת מהמבוך דרך הטבע !!!!! ביי וחג שמח ניהול , תכתבי לי עוד דברים יפים כאלה
ניהול יקרה הלוואי שהיה לי פשוט לצאת מהשיטפון הפנימי כפי שקל לשיטפון בטבע להיות ואז לחדול. הלוואי שיכולתי לאמר שהכתיבה הזאת היא במקום הטיפולים. הלוואי, ולא כך הוא. אבל לפחות הדברים שלי מהדהדים אצלך. גם זאת לטובה. כל טוב, תמי.
