מישהו שמע על התופעה הזאת?! זה רק אצלי קיים?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
היי, אני יולי, ואני בת 14. בערך מגיל 6-7 (אני משערת) יש לי מן הרגל כזה לקלף לעצמי את עור הקרקפת (!!!). לפעמים עד שממש יורד דם, ממש סוג של אובססיה. הלכתי לרופאת עור לפני שנתיים והיא אמרה שזה על רקע נפשי. אני מטופלת אצל פסיכיאטרית פרטית (היא רשמה לי סרוקואל במינונים נמוכים נגד חרדה). אני לא סיפרתי לה על הקילופי ראש האלה בגלל שעיקר הבעיה היא החרדה שתקפה אותי בחודשים האחרונים. אני יודעת שיש סוג של הפרעה בשם טריכולומניה (תלישת שיערות מן הגוף). האם להפרעה הזאת שלי יש שם בספרות המקצועית? אני חושבת שזה סוג של אובססיביות/כפייתיות/קומפולסיביות כל הקילופי קרקפת האלה. האם צריך לטפל בזה על ידי משחה חיצונית? או האם צריך כדורים פסיכיאטרים? האם אי פעם נתקלת בתופעה הזאת? אני חושבת שאני היחידה שיש לה את ההפרעה הזאת. ניסיתי לחפש אינפורמציה על קילופי הראש ולא מצאתי. איך אפשר לטפל בזה? באיזורים שאני מקלפת לעצמי את הקרקפת לא צומח לי שיער. לא רואים קרחות או משהו כזה כי זה איזורים קטנים אבל אני לא מצליחה להפסיק עם ההרגל הזה. יש לציין שהפעולה לא מלווה בהרגשת מתח לפני ופורקן אחרי או משהו בסיגנון. אה ועוד משהו. זה גם כואב כמובן...עוד סיבה שחשוב לי לטפל בזה, לפעמים מאוד כואב אפילו. תודה רבה למי שקרא עד פה, יולי :)
יולי יקרה קודם כל, לא רק לך יש את הבעיה הזאת. אני לא יודעת איך קוראים לזה מבחינה מקצועית, אבל דווקא את ידעת לתת סיבות ומינוחים מקצועיים די סבירים. מה שחשוב זה פחות לאבחן ויותר לטפל. והטיפול היעיל ביותר הוא באמת שילוב של תרופות נוגדות חרדה, כמו שקיבלת, וטיפול פסיכולוגי בשיחות, שיתמוך ויעזור להוריד קצת את המתח הפנימי שמביא לתופעה הזאת. אנחנו אנשים מגוונים וכל אחד מגיב למתח פנימי בצורה אחרת. יש שמפתחים כאבי בטן יש שכאבי ראש ויש שחרדה- שמתבטאת גם בקילוף העור של הקרקפת, כמו במקרה שלך. הדרך לצאת מכל המצבים האלה היא לחפש מקורות תמיכה וכוח. טיפול זה מקום כזה. מניסיוני. וההורים יכולים לעזור וללוות אותך למצוא איש מקצוע טוב שיעזור. כדאי. את סובלת ויש דרך להקל עליך. תרגישי טוב, וחג שמח. תמי.
תמי, תודה רבה על התשובה:) בכל אופן אני בטיפול של אנשי מקצוע...יש לי פסיכיאטרית מעולה. שהיא עובדת בתור במנהלת מחלקה הסגורה של ילדים ונוער בגהה (היא בד"כ לא עובדת פרטי אבל אותי היא קיבלה כי דודה שלי מנהלת מרפאה אז הן סוג של קולגות), ובנוסף אני מטופלת אצל אשת מקצוע. פעמיים בשבוע (לפעמים 3) יש לי שיחות. המטפלת שלי ממש מדהימה לפעמים אנחנו נפגשות בקליניקה שלה לפעמים אצלה בבית לפעמים אצלי בבית. היא גם סוג של חברה. ממש טוב לי איתה. היא תמיד מתקשרת אליי לשאול מה העניינים ואיך עבר עליי היום וכדומה. אז למרות הטיפול אני עדיין ממשיכה עם הקילופים... אני חוששת שזה משהו שילווה אותי כל החיים. ואני ממש לא רוצה. הסרוקואל שאני לוקחת נגד חרדות לא עוזר לי בבעיה של הקילוף קרקפת. ואני כרגע מנסה להפסיק עם הסרוקואל כי אף על פי שאומרים שהיא לא גורמת לעלייה במשקל עליתי באיזה 8 קילו! וגם למרות שיש לסרוקואל תופעות לוואי מעטות אני סובלת מסחרחורות וכדומה. אני חושבת שעל מנת לטפל באמת בבעייה אני צריכה לקחת תרופה אנטי חרדתית או משהו כזה. כי הסרוקואל במקור היא תרופה אנטי פסיכוטית אבל הפסיכיאטרית שלי החליטה לתת לי אותה כי היא אומרת שהנוגדי חרדה הם ממכרים והיא כמובן לא רוצה שאני אתמכר. ושוב תודה, יולי
יולי אם את רוצה לשמוע קצת על התופעה , צרי איתי קשר למייל מיטל
שלחתי לך לפני כמה שעות מייל. מחכה לתשובה.
