תשומת לב

אני סובל ממחלה כרונית ומאושפז הרבה עקב כך. עלי "להודות" שלעיתים אני אפילו "נהנה" מזה, מכל התשומת לב שמסביבי וסביב מחלתי. אך בשום פנים ובאופן אני לא מזיק לעצמי. אני לא גורם לעצמי להיות חולה בכוונה ואני לא לוקח תרופות על דעת עצמי ואני עושה מה שהרופאים אומרים לי. השאלה שלי עולה כי בתקופה האחרונה עקב אשפוזים תכופים הולה חשד עH" הרופאים כי אני סובל מתסמונת מנכאוזן. ואני לא! זה שיש לי "רווח" מהמחלה אני מודה, אבל אני לא גורם לעצמי נזק. בשום פנים ואופן. החיים חשובים לי ואני אוהב לחיות טוב. האם ניתן לעשות אבחון לדבר כזה? האם בכלל יש הבדל בין 2 הדברים האלו? או שהם אותו דבר למעשה? אודה אם תעזור לי כי מאד נפגעתי.

מיקי היקר אל תאמין להם למגעילים האלה על מה שאמרו לך. אדם לא בוחר להרגיש רע. אדם לא יעדיף להיות חולה. תשומת לב כולנו רוצים, ומי שמרגיש טוב יכול למצוא דרכים נעימות יותר לקבל אותה מלהתחלות. מרגיז אותי מה שאמרו לך. מרגיז מאד. הייתי מפטרת אותם מהעבודה, אם הייתי יכולה... תרגיש טוב, אתה בסדר, הם המגעילים. תמי.

למיקי בודאי שאת נהנית מהטיפול ותשומת הלב, (צריך להיות הדיוט כדי לא להנות מכך) אבל יש לך גם את השיפוט של מה עדיף, עדיף להיות בבית מאשר בבית החולים. אבל נראה לי שהיית גלויה מדי עם הרופאים והם "רצים" להטיל את האשמה עליך. עצתי לך שלא צריך להתרגש מכל שטות שכל אחד אומר. נפגעת - תשתדלי להמשיך הלאה. חבל על הכוחות והאנרגיות שאת מבזבזת עליהם. שבוע טוב דר' גיורא הידש