פחד מדחייה

שלום, אני סובל מפחד מדחייה או שאולי זה נקרא גם חרדת נטישה? אני בן 21... זה בא לידי ביטוי - שאני רוצה לרצות את כולם. אני מתחיל להיות עצבני ולסבול מתי שאני לא מקבל תשומת לב ושאני לא במרכז העינייינים. אני עושה הכל כדי שאנשים יתלהבו ממני. ואני ממש לא טוב מאינטמיות עם אנשים ואני לא הכי חברותי בעולם מהסיבה שאני מפחד לנסות להתקרב ולהדחות. המתח והחרדה מלווים אותי במשך כל הזמן ועושים אותי עצבני ומדוכא. אני לוקח כרגע קלונקס על בסיס קבוע (1 מ"ג מחולק במשך היום) אבל אני מדוכא ועדיין עצבני. האם ישנה תרופה נוספת שכדי לקחת שיכולה לעזור לי? (כבר ניסיתי בעבר ציפראמיל, אפקסור,מובמיד, אנפרניל - אבל נראה לי שאז לא הייתי על קלונקס שמייצב אותי ואולי שווה לחזור לתרופות מסוג זה). הבעיה היא שאני חווה גם עצבנות וגם דיכאון בו זמנית - והתרופות שעובדות על הסרוטונין והנוראדרנלין מעלות עצבנות לא? בכל מקרה אשמח לחוות דעת פסיכיאטרית בנושא - ובכלל מהי התרופה הכי מומלצת לפחד מדחייה?

זה נראה יותר כמו בעיה נרקסיסטית- בעיה באישיות. תרופות מטפלות בסימפטומים ולא בבעיות באישיות שזה כבר לטיפול פסיכולוגי. ישנם נוגדי דיכאון עם השפעה הרגעתית- כמו רמרון.

רז היקר דבריך הכנים נגעו בי. אכן לא פשוט להיות שם. העניין הוא שלמיטב ידיעתי תרופות יכולות להרגיע חרדות אבל לא ממש לשנות דפוסים באישיות. אולי תלך לטיפול? מנסיוני זה עוזר. אני מכירה בעצמי את חוסר השקט והצורך במגע אנושי כל הזמן, מן רעב כזה לקשר. זה לא בדיוק מה שאתה מתאר אבל אצלי טיפול פסיכולוגי עזר כי היום אני מסוגלת יותר להיות עם עצמי, בלבדיות, בלי להרגיש בדידות. וזה בנוסף לתרופות, לא במקום. אמנם טיפול דורש השקעה רבה, גם רגשית וגם כלכלית. אבל יש כאן הזדמנות גדולה לצמיחה ולשינוי עמוק באישיות. מנסיון, בעיקר כמטופלת. חג שמח, תמי.

אני בטיפול כבר 6 שנים בערך... עברתי מפסיכולוג אחד לשני... אף אחד לא בדיוק ידע לשים אצבע על הבחנה מדוייקת חלק אמרו בעיה נרקסיסטית כמו שדור אמר, חלקו אמרו חרדת נטישה ועוד כל מיני דברים.... בשיטה ההתנהגותית קוגנטיבית לא הצלחתי בכלל כי היא אומרת משהו בסגנון של "אם אין סיבה לפחוד אל תפחד"... ומכיוון שאני לא רובוט זה לא עזר בכלל. - השיטה הזאת מתאימה לבעיות ספציפיות כמו פחד מטיסות או ממעליות נגיד אבל לא מפחד כל כך נרחב וכללי כמו שלי יש... (זאת דעתי.) ובשיטה הדינמית - לא יודע... כל פעם אמרו לי תנסה לעשות ככה... תנסה לעשות ככה.. אבל דברים בלי קשר לבעיה מסויימת. למשל - תנסה למצוא תחביב, תנסה לצאת עם חברים... אבל זה עצות שאפשר לתת לכל אחד.. ובהתחשב בזה שיש לי הפרעת אישיות ספציפית אני חושב שאני צריך לקבל עצות והנחוית ספצפיות... ככה שאני לא קיבלתי עדיין כלום מהטיפול הפסיכולוגי...