עזרה דחופה בעיניין של מחלה נפשית של אימי

שלום, אני סיון ויש לאמא שלי בעיה רצינית. בתקופת הנעורים שלה, נדמה לי שבתקופת הצבא, היא אושפזה בבי"ח לחולי נפש (אין לי מושג איזה) ואת הסיבה היא לא אמרה אף פעם, אפילו לאבא שלי. עבר זמן והיא הבריאה וההורים שלי התחתנו כשהיא בריאה כביכול. לפני כ3 שנים התפרצה כנראה המחלה שהיתה לה ואז היא גנבה לאבי את קופת החיסכון שהיתה בבית (כל הכסף ששני ההורים חסכו בשבילי ובשביל אחים שלי) ובלי הודעה מוקדמת התחילה להתקיף את אבא שלי באישומים (כגון: גנב, בוגד ושקרן) מבלי שכל האשמות האלו נכונות. זה הגיע למצב שבו היא מאשימה את אבי ששם מכשירי ציטוט בקירות,תוך כדי טענה שהיא שומעת רעשים מהקירות (אבל כמובן שזה לא יכול להיות שהיא לא נורמלית, האחרים אשמים) וכדרך אגב היא האשימה אותו באונס ובאיומים על רצח. הוא כמובן בא למשטרה והסביר הכל אבל זה לא עזר כי היא, בעזרת עורך דין, אמרה לשוטר טלפונית שיש לה צו הרחקה מהבית נגד בעלה (כאשר בכלל לא היה לה). כל השקרים האלו לא הובילו אותה לשום מקום כמובן ואפילו בבתי המשפט לעיניני משפחה, השופטת פסקה כי היא לא נורמלית והיא צריכה טיפול, אך העיניין נשאר ככה (אבי ניסה להוציא נגדה צו הרחקה מהבית בגלל חשש שהיא תעשה משו לילדים, אך השופטת אמרה שאסור להוציא אנשים חולים מהבית ולכן היא לא יכולה לעשות כלום בעיניין). במהלך השנתיים האחרונות, היא נהגה "לבקר" אותי בלילה ולכבות לי מכשירים וזה התחיל להיות מפחיד, באמצע הלילה אני מתעוררת ואני רואה דמות מולי. חשבתי שזה אולי גנב ובגלל זה אני נוהגת מאז ועד עכשיו לסגור את החדר שלי עם מפתח. מחלת הנפש שלה הובילה אותה בסופו של עיניין לעשות דברים מטופשים כמו לנסות להדליק את המזגן עם השלט של הממיר, או להיכנס מתחת לשולחן כי היא "סתם נחה" או למשל להוציא שקעים ולהוריד את השלטרים שבחדר מדרגות וככה לכבות את החשמל של כל הבית (כולל המקרר) כיוון שיש לה רעש מהחשמל בבית והיא לא מצליחה להירדם. ניסינו לעזור לה, כל המשפחה, בדיבורים ושאלנו אותה אם היא רוצה שנבוא איתה לטיפול, אבל היא לא רצתה להודות בכך שהיא משוגעת, ולכן גם לא לקחה טיפול תרופתי או נפשי. היו איתה המון בעיות במשך התקופה הלא כל כך קצרה של ה3 שנים ובאמת שאני כבר לא זוכרת את כל המקרים אבל עכשיו לאחרונה הבעיות התגברו. בתקופה הזאת אני הפסקתי לדבר איתה למשך תקופה של חצי שנה ואחרי כמה חודשים לתקופה של שנה בערך עד עכשיו כיוון שהיא האשימה את אבא שלי בהמון שטויות וחשבתי שהיא עושה את זה בכוונה כדי להתגרש ממנו (וכולנו יודעים כמה קשה ברבנות לאישה לבקש גט) וגם כיוון שהיא התחילה להאשים גם אותי ברעשים שאני עושה לה דרך הרמקולים במחשב שלי. לפני 3 ימים היא נכנסה לחדרי והתיישבה על המיטה כשהיא בוהה במחשב שלי ואז אחרי כמה דקות שגם אחי הקטן היה בחדר, היא אמרה "אתה לא מבין? אני הולכת למות! אתה לא תראה אותי יותר! מה אתה חושב? אני לא מרגישה טוב" ולאחר מכן כשהילד אמר לה שתפסיק לדבר שטויות ולא יקרה לה כלום אז היא אמרה בחיוך "הצלחתי להבהיל אותך? אני מצטערת..אל תדאג אני לא ימות". זה התחיל להבהיל אותי. באותו היום, כשראיתי טלווזיה ושיחקתי במחשב, היא נכנסה לחדר שלי ונעמדה כשהיא בוחנת את מעשיי במחשב ואח"כ גם בטלווזיה. היא פשוט נעמדה ולא עשתה כלום עד שהעברתי ערוץ ואז היא יצאה. אחרי 5 שניות בערך היא נכנסה שוב לחדר אבל בהצצה מוזרה כזאת כאילו יש לי מה להסתיר, ובדקה מה אני רואה, שוב. בקיצור, זה דיי מבהיל וכבר לא הבנתי מה יש לה. לפני יומיים היא ניתקה (כמו בכל יום אחר) את השלטרים בחוץ, וכשכולם יושנים היא התחילה להתהלך בבית ולהדליק ולכבות אורות. בלי שום מטרה בכלל. אח"כ היא גם הפילה דברים (כנראה בטעות) אז התעוררתי, קמתי ולקחתי את הכלב שלי והכנסתי אותו לחדר שלי וכמובן נעלתי את הדלת של החדר. החיים שלנו הפוכים לגמריי בגלל בעיית הנפש שלה: אבא שלי לא חי בבית אחרי התלבטות קשה עם השופטת שייעצה לו לא לגור איתה באותו הבית כיוון שהיא עלולה להאשים אותו גם ברצח או באלימות. אמא כמובן השתגעה לגמריי ואיימה להתאבד ואתמול ב11 בלילה היא התחילה לדבר שטויות ולהגיד דברים לא קשורות כשבכלל לא דיברו אליה, כמו למשל :"אני אוהבת שולקד אגוזים אבל למה אם בעלי כל כך אוהב אותי, למה הוא לא קונה לי? הוא קונה לעצמו שוקולד חלב", או למשל: "מה אתה קורא לי?". וזה עוד המקרים הרגועים יותר. היא היום (לפנות בוקר) באה אליי ופשוט נצמדה לי לפנים (פשוטו כמשמעו) ואמרה לי "אתה חושב שאתה עובד עליי? אתה חושב שאני לא יודעת שזה אתה?" כאילו אני זה בעלה או משהו בסיגנון. זה ממש הפחיד אותי כי היא חיה בעולם משלה וכולם רוצים להרוג אותה או סתם רוצים ברעתה, כאשר כולם עוזרים לה. היא אפילו אמרה לאחי הגדול "למה אמרת שאני מכוערת?" והוא כמובן לא אמר את זה. היא הזיזה את הטלווזיה כשהמסך כלפי הקיר והתחילה לדבר על שוקולד בלי קשר. כל הזמן יש לה מן יציאות כאלה כמו למשל פעם היא הדליקה נר נשמה וכששאלתי אותה למי היא הדליקה אז היא אמרה שלעצמה. וכל התקופה האחרונה היא מדברת על מוות ועל זה שהיא לא עבור את פסח ואת האמת, למרות שאני כועסת עליה הרבה, אני דואגת לה ואני חושבת שזה דיי מצריך טיפול וכרגע היא עוברת בדיקת CT אחרי בקשות חוזרות ונישנות של אבא שלי ושל אח שלי הגדול שתלך לטיפול (כי היא התלוננה כל הלילה האחרון על כאבי בטן, רעידות בברכיים, כאבי ראש ודיברה שטויות). השאלה שלי היא- אם תוכלו לזהות איזה סוג מחלה יש לה או לפחות משהו כללי. נ.ב היא לוקחת תרופות עפ"י מרשם של פסיכיאטר אבל היא לא לקחה אותם כבר שבועיים וכנראה כל המעשים האחרונים הם בגלל זה. תעזרו לי דחוף, בבקשה. תודה, סיוון

לפי התאור שלך אמא שלך במצב פסיכוטי קשה וזקוקה לאשפוז.אמנם אני לא רופא ולא ראיתי אותה ואולי זה לא אחראי לכתוב מה שכתבתי אבל יש צורך דחוף מאוד להביא אותה לפסיכיאטר או לבית חולים פסיכיאטרי. אם אתה לא מסוגל להתמודד עם זה לבד פנה לבני משפחה שיעזרו לך.

סיון אני מניחה שזה לא מקצועי לעשות אבחנות ככה , אבל אין ספק שאימך מנותקת מהמציאות וזה נראה כמו סכיזופרניה אולי פרנואידית . טוב שאביך שלח אותה לבדיקת ct , אמך זקוקה לעזרה דחופה , והזמן לא משחק לטובתה , אתם חייבים להביא אותה לעזרה ואם לא תהיה ברירה אולי בכפייה מה שנותר לי לאחל לך , שתרגישי טוב ותתחזקי את ובני משפחתך . מיטל

לסיוון צר לי שהמצב בבית כל כך קשה, ואין ספק שמאוד קשה להתמודד עם אדם ובמיוחד אמא שהיא מנותקת מהמציאות ולכן כנראה נמצאת במצב פסיכוטי. הבנתי ממכתבך שהמצב הזה נמשך כבר זמן ארוך והסיכוי לטיפול הוא נמוך. לדעתי כדאי לדבר עם משפחתה, הוריה או אחיה אשר צריכים לקחת אחריות ולהביא אותה לטיפול פסיכיאטרי ואם יש צורך אפילו לטיפול כפוי. כמובן אם הם ישתפו פעולה. כדאי לכתוב לפסיכיאטר המחוזי, לצרף את המסמכים הרלוונטיים של השופטת ולראות האם יש סכנה במצבה, כלומר האם היא מאיימת לפגוע בעצמה או באחרים (היא הרי דיברה על מוות), במצב של נתק מהמציאות וסכנה יתכן שהפסיכיאטר המחוזי יבקש לאשפז אותה ולטפל בה גם נגד רצונה. הרי הטיפול כאן הוא הצלת חיים והצלה של המשפחה. לסיכום. הייתי מנסה ליצור קשר עם משפחתה של אמך, במידה ויהיו כאן קשיים אז ליצור קשר עם הפסיכיאטר המחוזי ואפשר גם עם פקידת הסעד בלישכת הרווחה (במיוחד אם ישנם ילדים מתחת לגיל 17) וללכת לכיוון של אשפוז כפוי לצערי. חג שמח דר' גיורא הידש