לא יכולה יותר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
כבר כמה חודשים שאני סובלת (ממש) מדיכאונות, אני לא מסוגלת לתפקד בכלל, אני לא הולכת ללימודים יותר, ניסיתי להסתיר את זה אבל ההורים שלי כבר עלו עלי, אני לא נפגשת עם חברים אני כל היום בבית, אני לא עובדת, כל היום מול המחשב, אני לא מסוגלת לתפקד, לא ניקיתי את החדר כבר כמה חודשים לא החלפתי מצעים שלושה חודשים, לא התקלחתי שבוע, אני צריכה לעשות כל מיני דברים ואני מרגישה שהם ממש גדולים עלי, למרות שהם לא. כמו למשל ללכת להתקלח. אני לא מסוגלת לעשות כלום אני כמו נכה! אני לא מסוגלת אפילו לצאת החוצה לקנות סיגריות, אני לא מסוגלת לעשות כלום לבד, אני לא יכולה יותר להתבשל בעצמי. אני אומרת שאני אלך לפסיכולוג ולא הולכת אין לי כוח אפילו להתקשר, מחכים לי בבית כל מיני טפסים שהוא שלח לי כדי שהוא יוכל לתת לי כדורים ולא שלחתי לו אותם חזרה כי אני אפילו לא מסוגלת ללכת לדואר. הכל אצלי בגדר דיבורים, כל כך קשה לי כבר בא לי למות!!!!!!!!!!
לסובלת, כפי שאת מתארת את צריכה עזרה דחוף! חבל על הסבל יש אפשרות לעזור לך , לכי אפילו לרופא משפחה שירשום לך כדורים נוגדי דיכאון , או לכי למיון בבית חולים שם תקבלי עזרה ראשונה. או אפילו להזמין את הרופא הביתה העיקר להתחיל לקבל טיפול , אחרי שתתחילי להרגיש קצת יותר טוב כדאי לך ללכת גם לטיפול פסיכולוגי . בקשי עזרה מההורים הם ישמחו לעזור לך. חג שמח.
איך מזמינים רופא הביתה, אני אפילו לא מסוגלת להרים טלפון. עברתי דירה ולא העברתי את הקופ"ח שלי לעיר הזאת והיא נשארה בעיר אחרת ואני לא רואה את עצמי הולכת לשם בקרוב. איזה רופא משפחה יתן לי כדורים נגד דיכאון אין לו בכלל את היכולת לעשות כן. איך אני מגיעה למיון? מי יטפל בי שם? ואיך ולמה?
עצוב מאוד לקרוא באיזה מצב את נמצאת, אני מבינה אותך טוב-אומנם הדכאון שלי הרבה פחות חמור משלך,גם בתקופות שהיה קשה יותר,אבל מוכרת לי ההרגשה שאין חשק לכלום ואין חשק לחיות וכלום לא שווה וכל מה שבא זה לשכב במיטה כל היום,לרחם על עצמך ולא לעשות כלום; אבל מה שרציתי לומר הוא שכשקלטתי עד כמה הדיכאון הורס את חיי ואת חיי הסובבים אותי, ופניתי לעזרה מקצועית - פסיכיאטר ופסיכולוג, הדיכאון פחת בדרגה ניכרת ואפילו כמעט נעלם בזמנים מסויימים,ואם הוא חוזר (בעת משברים) אני מסוגלת לזהותו ולדעת שהוא יחלוף תוך זמן קצר. אני עדיין 'נלחמת' בדיכאונות ש'תוקפים' אותי מידי-פעם -כפי שכתבתי-בזמנים קשים,אך אני עם הרבה יותר כוחות כדי לצאת מהם מהר ולא לשקוע לתוכם. עקב סיבות מסויימות איני יכולה לקחת כדורים, אך אם אין לך בעיה כלשהיא כדורים בוודאי יעזרו מאוד לשפר את מצב-רוחך,ואם הם יהיו משולבים עם טיפול פסיכותרפי זה בעיקר יעזור. {חשוב לי להדגיש שאומנם אני מבינה אותך,אך לי למרות הדיכאון כן היה חשוב נקיון החדר ובעיקר החלפת המצעים והמקלחות-על כך בשום-אופן לא ויתרתי,ואני בטוחה שזה יתן לך הרגשה טובה}. דרך-אגב הליכה,משחררת אנדורפינים מסויימים(ואיני בטוחה שאני מגדירה זאת נכון) שגורמים לתחושה טובה ולהפחתת הדיכאון,אבל בטח כבר אמרו לך זאת. בהצלחה, וחג-שמח, מישהי
שלום, לפי התיאור המצב הוא קשה ובנוסף קשה לך להגיע לעזרה. כך שאני מצטרף לקודמי ואני חושב שאת צריכה להגיע בדחיפות למיון של בית החולים הכללי הקרוב לאזור המגורים. במידה ואת צריכה עזרה תפני להורים שילוו אותך. ועדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר. דר' גיורא הידש
