ייעץ לי ד"ר גיורא
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר הירש אני כבר כתבתי כאן בעבר אני בת כמעט 24 , ואני סובלת מדיכאון , כבר בגיל 17 הלכתי לטיפול וקיבלתי כדורים והייתי אצל פסיכיאטרית , שהייתה מקסימה דרך שירותי הכללית (לא שילמתי) לאחר מכן אם זכור לך, ולמקרה שלא בגיל 21 הלכתי ליועצת מקפלן שהתעללה בי נפשית, (באופן מוחלט) במשך שנה , עד שהחלטתי לשים לזה סוף , ולקחת את עצמי ביידים ולא לתת יותר לאנשים לזלזל בי, לפני שבוע וחצי פניתי לפרדסיה כדי להפגש עם פסיכיאטרית כדי לקבל אך ורק טיפול תרופתי , ואמרתי שאני לא רוצה לדבר , והיא התעצבנה וסילקה אותי בבושת פנים, ואמרה "לכי מפה , בשביל מה באת אם זה רק בשביל תרופות , אז תלכי " ואז אמרתי "הייתה לי יועצת ששנה שלמה התעללה בי וכמעט הרסה לי את החיים" והיא אמרה "למה אני זאת שהתעללתי בך , תלכי מפה!" ויצאתי משם כולי בוכה ובהיסטריה, ובדרך שהלכתי אנשים הסתכלו עליי , והרגשתי כ"כ מושפלת ואני מצטערת שבכלל הלכתי, אז שלשום הלכתי לרופאת המשפחה והיא רשמה לי תרופה נגד דיכאון ואם הייתי יודעת שזה כ"כ פשוט לא הייתי מלכתחילה עוברת את ההשפלה אצל הרופאה מפרדסיה , ממילא פחדתי ללכת , בכל מקרה אם אתה מיתכוון לייעץ לי , אל תפנה אותי לשיחות , וכדורים אני אתחיל לקחת ברגע שאקנה אותם אני חייבת לציין שבגיל 17 עשו לי איבחונים ואני שפוייה לחלוטין , בעיותי הן ריגשיות לא נפשיות מבחינה מחלתית , מלבד הדיכאון כרגע אני מאוד במתח , כמו שרשמתי אני בת כמעט 24 , אף פעם לא היה לי חבר , גם אם מישהו מנסה להתחיל איתי , אני מפחדת תמיד שהוא ירצה רק לנצל אותי , או שיתאכזב ויגלה שאני לא מספיק טובה לו , ויעזוב אותי אבל אני אתאהב בו או שיזלזל בי וייתיחס אלי מגעיל ואני אוותר לו כי אני אוהב אותו ואספוג את הזלזול , (כמו שקורה לי בקשרים חברתיים רגילים ואפלטונים אפילו עם בנות) או שיימצא פתאום מישהי שהיא יפה וחכמה ויגיד לעצמו , מה הוא עושה איתי או שהחברים שלו והמשפחה שלו יגידו לו שאני לא מספיק טובה , ואז הוא יחליט להעיף אותי , או שיראה מה קורה אצלי בבית ויחליט שהוא לו רוצה בחורה עם בעיות כמו שלי נכון שזה יכול להיות גם ההפך , אם זה מה שאתה חושב לעצמך , שפתאום הוא לא ייראה לי , אבל אין לי בכלל ניסיון , ואני מפחדת שאהפוך לתלותית ובנוסף , אני גם נמצאת בהרס עצמי ענק , וזה כאילו שבכלל יש מה להרוס , גם ככה החיים שלי קשים ובנוסף לאימא שלי נוספה עוד מחלה בופן רישמי - חוץ מאוסטיופורואוזיס , גב שבור , כבד , 5 ניתוחים עכשיו יש לה גם סכרת , ואני מפחדת שהיא תאבד איזה איבר או משהו אני משתגעת אני לא יודעת מה לעשות זה הוריד אותי לחלוטין בלימודים אני לא מליחה להתרכז או להבין , והזיכרון שלי נדפק!! והיה לי זיכרון מעולה!! אני מבלה המון באינטרנט ועשיתי המון מבחני אייקיו באינטרנט , וכל פעם יוצאת תוצאה אחרת אני יודעת שהתמכרתי אליהן , כי ענת היועצת אמרה שאני טיפשה ושאעבוד בניקיון כל חיי אבל כשהייתי בת 17 עשו לי איבחון במרפאת הנוער וייצא לי גבוה , והיא אמרה שזה לא יכול להיות , ושאם הייתי חכמה לא הייתי מגיעה למצב הזה האם זה נכון?? עד כמה המבחנים האלו אמינים? (לשאלה עד כמה ענת אמינה אתה לא צריך לענות , אבל יכול להיות שהיא יודעת על מה היא דיברה....., כי אני מאוד מבולבלת , ולא יודעת כבר מה קורה סביבי) בבקשה ענה לי בעיניין , אני נואשת , אני מרגישה שלא ייהיה ממני כלום ושאפחד לא ירצה אותי , ואני לא רוצה לצאת עם מישהו שאני לא מחבבת או נמשכת רק בגלל הבדידות תודה
גאיה הרבה פעמים הדבר שהכי נפגענו ממנו הוא הדבר שאנחנו חייבים להתנסות בו שוב על מנת באמת להצליח להתגבר על המצב שלנו ולהתקדם. אין ספק שאת פגועה מאוד מאותה יועצת והאמת שבצדק, יש לך את כל הזכות שבעולם להיות פגועה ולכאוס על איך שהיא פגעה בך. ונכון אחרי זה נראה שאיאפשר לתת אמון באף מטפל ולא משנה כמה הוא יהיה טוב וכמה כולם יגידו שהוא מצויין והרבה יותר קל ללכת על האפשרות השניה של הטיפול התרופתי בלבד ולהתפלל שהתרופות לבד יצליחו לעזור לך. אבל את בעצמך אומרת שהבעיה שלך היא לא נפשית אלא רגשית ונראה שיש לך כל כך הרבה כאב חרדה ורגשות שליליים אחרים שהדרך שבאמת יכולה לעזור לך להתגבר עלייהן היא שילוב של שיחות ותרופות ואולי רק שיחות. ובנימה יותר אישית. קראתי את מה שכתבת והאמת כאב לי בפנים כי אני כל כך מבינה אותך ומכירה מעצמי את המצב אזה שאני כל הזמן בחרדה ופחד שהאנשים שמסתובבים איתי רק רוצים לנצל אותי ולפגוע בי, זו הרגשה איומה. כשהייתי בת 18 גם אני נפגעתי מאוד ממטפלת ולצערי לאחר מכן גם מאוד כמה מטפלים נוספים ולא רציתי לשמוע על טיפול בשיחות ובמשך שנתיים או יותר באמת גם לא ממש דיברתי, הייתי בחדר עם המטפלים ופשוט לא דיברתי. אפשר לומר שבצורה מסוימת העברתי את המטפלים שלי כל מני "מבחנים" כדי לראות שאני באמת יכולה לבטוח בהם. המטפל הנוכחי שלי סבל ממני הרבה מאוד זמן בלי שאני ממש יהיה בטיפול עד שבאמת התחלתי לבטוח בו ולדבר. יקירתי, זה תהליך, והוא קשה ולוקח הרבה מאוד זמן אבל מנסיון אני יכולה להגיד לך שהוא שווה. כל עוד את פוחדת מאנשים וזה לא משנה עם זה בתוך הטיפול או בכלל לא תוכלי באמת למצוא בן זוג ולהיות בתוך קשר. הטיפול בשיחות יכול לתת לך הזדמנות להתנסות במערכת יחסים עם אדם נוסף, ללמוד לתת אמון ולשתף. ורק לאחר שיהיה לך יותר אמון בקטע הזה תוכלי להיכנס למערכת יחסים זוגית אמיתית. וזה קשה אבל שווה. בהצלחה וחג שמח שלך פרוזק
לגאיה- טוב שהתחלת בטיפול תרופתי ועכשיו את צריכה להתמיד ולקחת את הכדורים למשך שנה לפחות. במקרה שלך לא כדאי לפנות שוב לפסיכיאטר או פסיכולוג, עקב חשדנות רבה ותוקפנות שיש לך כלפי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. לא ניתן לטפל במישהו אם אין לו אמון במטפל. התרופות שקיבלת מרופא משפחה עשויות לפתור את כל הבעיה. רפואה שלמה
אני לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת "התרופות שקיבלת מרופא משפחה עשויות לפתור את כל הבעיה." התרופות רק עלולות לשפר את מצבי , ולעזור לי להתמודד , הבעיות שלי לא פשוט יעלמו , כי אני לא חולה ולא מדמיינת , המצב בבית לא ישתנה , ותמיד יכאב לי לראות איך הורי דועכים מול עיניי. ולמרות שאני מסכימה איתך בנוגע לזה שאני מעדיפה לא ללכת לאף ייעוץ כרגע , אני חושבת שאם יהיה לי כסף בקיץ כשאעבוד יותר אני אלך לסילביה הפסיכיאטרית הראשונה שלי.
