סיכון וסיכוי בלקיחת תרופות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
עבור בני רציתי לשאול. הוא (ועוד הרבה אחרים) נרתעים בפרנציפ לקחת תרופה כל שהיא מסוג התרופות לבעיות נפשיות, בנימוק שזה הופך אותם לאדם מת היות ולא הם מנהלים את חייהם אלא התרופות, והם בעצם פסיכיים כתוצאה מנטילת התרופה. האם דור או ד"ר הידש יוכלו להמליץ לי על חומר קריאה(עדיף בעברית) המתאר את התרופות לסוגיהם הראשיים, ומסביר את אופי ההשפעה על האוטנומיה של המטופל. אשמח גם להסבר קצר כאן. בברכה רבה. אתי.
אתי, תפיסת עולם זו באה מבורות ומסטיגמות שהגיע הזמן שיעברו מהעולם, כיום הרבה "בעיות נפשיות" מוקלות ונפתרות בעזרת טיפול תרופתי לדוגמא עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם לוקחים כדורים ממשפחת ה SSRI (פרוזק לדוגמא) לטיפול בדיכאון וחרדה למנהם.כיום הפסיכיאטריה עוזרת המון בשיפור איכות החיים ולא רק במחלות קשות. לכל כדור ישנם תופעות לואי כולל גם לאקמול, לא כל כדור "פסיכיאטרי" גורם לאדם להיות "מת" אם בכלל, האינטרנט מלא חומר על כדורים ישנם הרבה מנגננוי פעולה של כדורים מסוגים שונים, ישנם הרבה כדורים כיום לכל מני בעיות שונות, כך שהתחום הוא גדול .כך שאם תכתבי על בעיה ספציפית יוכלו לתת לך תשובה יותר ממוקדת.
שלום דורון. מדובר בתרופה ממשפחה זו שהזכרת(ssri) עבור חרדה. הנקודה היא שאקמול מצטייר כמתייחס לעוררות כללית ואילו תרופות כנגד חרדה, ודיכאון, ועודף יצר מיני, מתפרשים כשינוי מבחוץ על דחף נפשי ספציפי. תודה. אתי.
במקום להתיחס לכך שהתרופות הפסיכיאטריות מנהלות את חיי המטופל , אפשר לומר שהן משפרות את איכות חייו. הרי התרופה ניתנת בגלל בעיה כל שהיא המפריעה לתפקוד. הטיפול התרופתי אמור לטפל בסימפטום ולהקל על המטופל. אינני יודע באיזה תרופה ספציפית מדובר ובאיזה מינון, אך יש מצבים שללא התרופה מצבו של המטופל מידרדר ונעשה גרוע יותר. קריאה בספרות מקצועית לא תשנה הרבה את דעת המטופל כי זוהי הרגשתו הסובייקטיבית. נכון, שלתרופות יש לעיתים תופעות לוואי לא נעימות המקשות על לקיחתן, אבל צריך לשקול נזק מול תועלת.
ישנם מס' ספרונים בעברית בנושא זה, כמו "פסיכופרמקולוגיה - תרופות והתנהגות", בהוצאת משרד הביטחון- האוניברסיטה המשודרת. אפשר למצוא בחנויות ספרונים או ספרים למחלות ספציפיות- סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעת קשב. בספרים אלה יש הסברים לגבי השפעת התרופות על המוח, הנפש וההתנהגות.
לאתי תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. שאלה דומה היא לגבי חופש הבחירה. האם חופש הבחירה הוא רב יותר כאשר חרדה או דיכאון קובעים את התגובות של האדם, או שחופש הבחירה רב יותר כאשר אדם נוטל תרופות ואינו סובל מחרדה או דיכאון. דיון מעמיק וטוב תוכלי למצוא בספר "פרוזק-התרופה של שנות התשעים". כל טוב דר' גיורא הידש
