חרדה

תודה על כל המלים הנהדרות שכתבם לי , ותודה ד"ר גיורא.אני מבינה שאני חייבת להבין שיש לי בעייה אבל העוצמה החדשה של החרדה שעליי להתמודד איתה היא בלתי נתפסת בעיניי. ויש מס' דבים שמאוד מטרידים אותי , אשמח אם תוכלו לענות לי עליהים: המצב שלי הוא שאני חרדה לצאת מהבית, כי כל הזמן יש לי חוסר שיויי משקל, הרגשה של ניתוק מהסביבה, ופחד מאיים, שאם לא אברח באמת יקרה לי משהו שאני אתעלף למשל. 1.האם במצבי כל תרופה שימליצו לי בהכרח חייבת למסטל אותי? איך זה יפריע לתפקוד שלי עם הבן שלי המתוק והקטן? 2.אינני סובלת מדיכאון (בינתיים ,מי יודע). האם יש סכנה שאכנס לדיכאון.כי אני ממש לא מעוניינת (בדיחה קטנה), והאם יש סיכוי שמהתרופות נכנסים לדיכאון, כתוצאה מהשפעתן? 3.יש לי פחד שלא אתפקד, ואהיה ממוסטלת.האם יש סיכוי שלא? ובכלל למה עליי לצפות?

היי שרונה, מצטער שלא עניתי לך עד עכשיו, פשוט חשבתי שתשובה של חברי הפורום תהיה מענינת יותר. בכל זאת, התרופות הן מהקבוצה נוגדת הדיכאון שיש להן גם השפעה על חרדה, התרופות הללו מעוררות ואינן מרדימות! לכן נוטלים אותן בבוקר. כך שאני חושב שהשאלות שלך הן ממקור של חרדה ולכן כדאי להתגבר עליהן ולגשת לאבחון. לצערי אני לא מכיר חרדה עם מצב רוח טוב ואיני מכיר דיכאון ללא חרדה, כך שיש קשר בין שתי התופעות. אני מסכים אתך בהחלט שאסור ששום טיפול יפגע בקשר וביכולת לטפל בבן שלך. אני חושב שהמצב יהיה הפוך, כאשר תרגישי טוב ולא תהיי חרדה. תוכלי לטפל בבן הרבה יותר טוב...ותוכלי לטפל גם בילד השני (בעלך). שיהיה רק טוב, קדימה-תקפצי למים ביי דר' גיורא הידש

שלום שרונה, היו לי התקפי חרדה חריפים לפני כשלושה חודשים. אוחנתי כסובלת מדכאון. אני מקבלת לוסטרל, קיבלתי במשך תקופה מסויימת גם קלונקס נגד החרדה.למעט בזמן התקפי החרדה, שנעלמו בנתיים לגמרי,תיפקדתי כמורה בחטיבת ביניים-תפקיד תובעני מאד, תפקדתי כאם לארבעה, כעקרת בית..ולא הייתי "ממוסטלת" בכלל. ישנם הרבה מיתוסים בכל האמור בתרופות שניתנות ע"י פסיכיאטר..רובם ככולם כנראה מופרכים מן היסוד. כדאי לפנות לרופא, כדאי להתמיד בטיפול והעיקר לא לפחוד..אפשר להסתייע, אפשר להרגיש טוב.