אישפוז כפוי

שלום, בני היה מאושפז בכפיה כבר 5 פעמים. בזמן אשפוזו רצה רק להיות חופשי כלומר מחוץ לבית חולים. בשיחה האחרונה עם הפסיכיאטר, גם אני ובעלי היינו נוכחים, הבן אמר שאין לו בכלל טראומה מהאשפוזים הכפויים, אמר שדווקא היה לו טוב, הכיר אנשים מעניינים וכו, ואנחנו פינקנו אותו ללא גבולות, מה שברור לי עכשיו שבפעם הבאה, כלומר באשפוז הכפוי הבא, אוריד מינונים בצורה דרסטית, כדי שלא יאהב יותר מידי את האשפוז, ויתחיל לקבל את העובדה שבלי טיפול לא יוכל להמשיך כך. הוא מגיע לאשפוזים כפויים בגלל הפסקות בטיפול תרופתי. תודה על ההקשבה, ומה דעתכם על הגישה הזו? שלהוריד מינונים בביקורים? תודה נוגה

לנוגה לא הבנתי בדיוק את השיטה אבל אני מבין שהשיטה היא לעשות שיהיה יותר רע כדי שיהיה טוב יותר. איני חושב שזו השיטה היעילה. אני רואה שתי אפשרויות אחרות. הראשונה היא טפול מרפאתי כפוי, כלומר לחייב את הבן להמשיך בטיפול התרופתי גם אחרי האשפוז ובמידה והוא מפסיק את הטיפול באופן כמעט אוטומטי מחזירים אותו לאשפוז. הדבר השני הוא להפנות לשיחות אצל פסיכולוג או פסיכיאטר אשר יעמיקו את המודעות למחלותו ואת הצורך בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש