תופעות לוואי של כדורים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
פסיכיאטר רשם לבעלי כדורי פקסאט לדיכאון. בשלושה ימים הראשונים הוא לקח חצי כדור שגרם לו לתוקפנות וחוסר שקט נוראי אח"כ הוא העלה את המינון לכדור ואז הוא ישן כמעט כל הזמן והיה רדום ועייף ביתר הזמן. עד שאחרי שבועיים הוא פשוט לא יכל לתפקד.(ניסינו לקחת את הכדור בשעות שונות במהלך היום כדי לצמצם את העייפות ללילה) אז הפסיכיאטר החליף לו לפריזמה. בשלושה ימים הראשונים הוא לקח שוב חצי כדור והיה עצבני. וכשהוא העלה לכדור שוב הוא היה עייף נורא. הפסיכיאטר אמר בנתיים להמשיך עם חצי כדור. הבעיה היא שבשבועיים האחרונים בהם הוא לוקח חצי כדור בבוקר, כל היום הוא ממש מרגיש טוב, אבל בלילות הוא מתעורר עם סיוטים כמה פעמים. האם זה יעבור עם הזמן? למה עליה במינון גורמת לו לעיפות כל כך קשה? האם אין כדור אחר שלא גורם לעייפות? האם זה שאנחנו לא עולים במינון לא "תוקע" אותו במקום, מבחינת שיפור בדיכאון? (הרופא אמר להגיע לכדור וחצי ) אשמח לשמוע חוות דעת. בתודה מראש
שרון שלום דיכאון היא מחלה שיש לה בדרך כלל התחלה ויש לה סוף. בהתחלה מדובר בייסורי תופת שהולכים ומתאדים במשך שנה . כאשר התחלתי לקחת סרוקסאט בחודשיים הראשונים גם חשתי סבל נורא . הסבל התבטא בבחילות לפעמים שינה מרובה לפעמים תשישות. היו כמה ימים בחודשיים הראשונים שהייתי מרותק למיטה 24 שעות בלי יכולת לזוז. משום שדיכאון היא מחלה יש לה תסמינים חולניים . התסמינים הם קשים לתיאור אבל כאשר הם מתאדים הם נעלמים כלא היו. צריך בעצה עם רופא להבין אם בעלך סובל מהתרופה או מהדיכאון עצמו. דיכאון נעלם בהדרגתיות וזה תהליך שיכול לקחת עד שנה. במקרה של דיכאון מומלץ לשוחח עם פסיכולוג מספר שיחות על מהות המחלה. בסופו של דבר באמצעות הסרוקסט הגעתי למצב טוב בהרבה ממה שהייתי שרוי כל חי. בהצלחה
לשרון שלום, את צודקת שמדובר בתופעות לוואי של הכדורים. פעמים רבות התופעות חולפות כיוון שהגוף מסתגל לכדור אבל לעתים יותר רחוקות יש צורך להחליף את הכדור. במקרים כאלו אני ממליץ להחליף בלי שום סנטימנטים, חשוב למצוא את הכדור המתאים לאדם עצמו. פריזמה וסרוקסט הן מאותה הקבוצה והן עובדות על אותו "הכפתור" במוח. כך שאין פלא שיש להן תופעות לוואי דומות. כנראה לצערי שוב תצטרכו להחליף את התרופות, כנראה לתרופות מקבוצה שונה כמו אפקסור או רמרון. בדרך כלל התרופה הראשונה מתאימה אבל בהחלט ישנם אנשים לא מעטים שיותר קשה להתאים להם את הטיפול שלהם. לכן צריך סבלנות וכמו ששאול כתב לא להתייאש. תתייעצו עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש
