בעיה משפחתית

שלום רב. אני בת 24 ויש לי אחות בת 21 שלא מדברת עם הוריי ועימי כבר שנתיים וחצי. הסביה איננה ידועה וזה החל בשלבים עד לנתק מוחלט. היא גרה עימנו ואין לנו מושג סיבת הדבר. משפחתנו היא משפחה רגילה ,אף אחד לא סבל מבעיות נפשיות בעבר במשפחתנו כולל המשפחה המורחבת. אציין כי מדובר בבחורה שרזתה קרוב ל-25 ק"ג (היתהבחורה שמנה מאוד) טרם גיוסה לצה"ל ועד היום שומרת על תזונה שלדעתי מוגזמת ולא נחוצה (תזונה בה לא נכללים כל אבות המזון ומאכליים המכילים ויטמינים חיוניים שגופינו לא מסנתז בעצמו). תהליך ההתדרדרות היה מלווה בפרידה מחבר אהוב ובהמשך לא עברה קורס צבאי מסויים שהיתה מעוניינת בו מאוד. לא נראה כי יש חברים או חברות בשטח. הקשר היחידי כפי הנראה הוא עם דודים ,סבים וסבתות ובני דודים שיחסה אליהם מצויין אך עימנו אין כל קשר למרות שהיא גרה איתנו באותו בית. לא ידוע לנו שהיא לומדת משהו או עובדת. רוב הזמן היא בבית. אין חדירה לפרטיותה -מקפידה לנעול את חדרה ,לא מרבה לצאת מהבית ולא נראה כי מקיימת פעילויות חברתיות כל שהן.הוריי נועצו בשני פסיכולוגים שטענו כי יש לדבר עם הבחורה עצמה אך הדבר איננו אפשרי! אני מדגישה כי כפי הנראה היא חושבת כי עשינו לה עוול נורא ואין שום סיבה שבעולם לדבר איתנו. המילים היחדיות שהיא מחליפה מידי פעם זה עם אבא שלי וגם זה רק בעיניינים של קניות כמו מזון למשל. אנחנו ממש אובדי עצות בנושא זה והייתי שמחה אם מישהו יוכל לעזור לנו בנושא. תודה

שלום לך , לפי הסיפור המתואר נראה לי שאחותך זקוקה לעזרה . אולי תנסי שוב לדבר איתה בצורה חברית , אולי להציע לה לצאת לסרט ? בית קפה שכונתי ? . ואם לא יעזור אז נראה לי שגם אתם , שאר הנפשות בבית גם תזדקקו לעזרה והתייעצות . אני מציע לכם בשלב ראשון להיפגש עם איש מקצוע ( פסיכולוג משפחתי , עו"ס ) ואולי בשלב מאוחר יותר להניע את האחות המנותקת להצטרף אליכם . נראה לי שלרזות 25 ק"ג , ולשמור על דיאטה מחמירה זה מצב של מצוקה מסויימת . ביי ניהול

לשושנה כמובן שהשאלה הראשונה היא האם מדובר בהפרעה נפשית או בתהליך קיצוני של התבגרותה. לפי מכתבך לצערי נראה שיש מקום לדאגה אבל כמובן שרק אבחון מלא יכול להשיב על השאלה הזו. כדאי לנסות לשלב את האנשים שהיא מדברת אתם במאמץ להביא אותה לאבחון אצל פסיכיאטר או פסיכולוג.(דודים, סבתא) שבוע טוב דר' גיורא הידש