חיבוק

לחבק את התינוק שאנחנו החשוף, הבודד, הנטוש לחבק את האמא שהיינו עם הילד שלא נענה לחיבוקה לחבק אותנו, שלפעמים צריכים חיבוק מבחוץ כשהחיבוק הפנימי לא מספיק לחבק אחד את השני. כאן בפורום, שם בחוץ לחבק את מי שהחיבוק הוא דפנות עולמו שרק בתוך החיבוק הוא חש את עצמו חי, קיים, מוגן בגבולות אוהבים של תמיכה לחבק. בלי תיאוריות, בלי מחשבה פשוט להיות שם, בחיבוק. כמה עצוב בעיני מצב ללא חיבוק. כמה כואב הוא אדם שמתקשה בחיבוק. כמה נולד הוא אדם כשמתאפשר לחבקו, כך, מתוך החיבוק, עובר החום האנושי מאדם לאדם נשמה נוגעת בשנייה באינפוזיה של חיים. מחבקת כאן במילים את עצמי ואתכם. שבוע טוב, תמי.

תמי - תודה הידש

תמי'לה המקסימה, על הרענון והתזכורות והלמידה שאת עושה לנו, על התעצומות, על ההפרייה שלך אותנו, על השיתוף, על האוזן הקשבת שלך, על כישורייך להתבטא באיכויות וברגש. קבלי חיבוק ענקקקקקקקקק !!!!!

לחבק את מי שהחיבוק הוא דפנות עולמו שרק בתוך החיבוק הוא חש את עצמו חי, קיים, מוגן תמימי יקרה, כמה אנו זקוקים לאותן דפנות; לאותו "חיכוך" עם החוץ, עם האחר, על מנת לחוש את קיומנו-אנו. תודה על ההגדרה. ועל השיר. ועל הלב שלך שתמיד "מטייל" פנימה, נסוג אל עצמו, על מנת למצוא מענה חם וקשוב לאנשי הפורום. שבוע טוב גם לך הדסה

הדסה יקרה דבריך היו לי חשובים. אכן אנו זקוקים לדפנות של האחר. לפעמים הדפנות האלה נחוות לנו לא כחיבוק אלא כגבול נוקשה, ואז זה כואב, ומקומם. אבל לפעמים הם באמת כמו חיבוק, שמגן עלינו, ונותן לנו לחוש קיימים ותחומים, ולא מתפזרים לכל עבר. אני לפעמים מרגישה שאני קצת מתפזרת לכל עבר. מילים כמו שלך נותנות לי דפנות של קיום. תודה, תמי.