הטריגר להתקף פסיכוטי...

הטריגר התקף פסיכוטי לא מופיע כי האדם פגוע בנפשו מיסודו. טעות היא לחשוב שאנשים נולדים חולי נפש ובעצם כל חייהם היו כך. פגיעת נפש מופיעה בגלל כל מיני סיבות שונות ומשונות. הסטיגמה גם טוענת כי פגיעת נפש עוברת בתורשה במשפחה. אפשר להגיד שפגיעת נפש מתפרצת אצל האדם כאשר הסיבות לכך שונות. אולי 5% מגורם ההתפרצות נעוץ בכך שהדודה הרחוקה הייתה פגועת נפש או שאולי אבא או אימא היו פגועי נפש, אולם 95% מהגורם להתפרצות הפגיעה יהיו בעיקר סיבות שונות אחרות שלא קשורות כלל וכלל למורשת המשפחה ולתורשה שבה. הסיבות להתקף הפסיכוטי אצלי אינן חד משמעיות, אך החוט המקשר ביניהם הוא לחץ ומתח ממושכים שפקדו אותי בשנים שקדמו להתקף. הכול החל עוד כשהייתי סטודנט לתואר ראשון בימי הלחץ והמתח הגואים בזמן הלימודים. למדתי במוסד אקדמי עם דרישות גבוהות במיוחד. לא הייתי סטודנט רגיל הלומד מקסימום 6 או 7 קורסים בסמסטר. בתכנית המיוחדת שאני עשיתי, העמיסו עליי 14 ו-15 קורסים שונים בסמסטר. הלחץ נתן את אותותיו עד שלילה אחד גיליתי את האינטרנט. רכשתי מחשב אישי ומגלישה בת שעה בשעות הערב, מצאתי את עצמי מבלה לילות שלמים מול המסך, מגלה את העולם הנפלא הנמצא במדיה הזו. כך חודשים ולאחר מכן גם שנים הייתי מבלה את הלילות מול המסך, מחפש אטרקציות חדשות עד שלעיתים הלילה היחיד בו ישנתי כמו שצריך היה בסוף השבוע. כך במשך כ-3 שנים הייתי מחוסר שינה בצורה קיצונית. במצב של חוסר שינה קבוע, הגוף מתנהג בתנאי קיצון, זה דומה לתופעת האינסומניה בה האדם מתהלך עייף כל היום עד למצב שהוא מתחיל לחלום בהקיץ.תארו לעצמכם מה אתם מרגישים לאחר לילה אחד ללא שינה. עכשיו דמיינו שכל לילה הוא ללא שינה, כיצד תחושו ?! אין זה עדיין מצב פסיכוטי, אך אם ימשיך בחוסר השינה עוד תקופה נוספת, קיימת האפשרות, כפי שקרה אצלי שיעבור למצב פסיכוטי בהיתקלות הראשונה בטריגר שיפעיל אותו. החיים המשיכו כך עם חוסר השינה ובמקביל לסיום לימודיי, חיפשתי את האתגר בחיים. אשתי באותם ימים ואני החלטנו לצאת לשליחות בתפקיד מטעם המדינה בחו"ל. ההכשרה לתפקיד הייתה ארוכה ומפרכת (כ- 6 חודשים), אינטנסיבית במיוחד אשר כללה בתוכה אימוני קרב מגע ואימוני ירי וכושר גופני בצד שיעורים פרונטאליים אינטנסיביים. הקורס דרש ממני להגיע לקצה גבול היכולת שלי גם מבחינת הכושר הגופני וגם מבחינה אינטלקטואלית. מכיוון שכך הורגלתי קודם, גם במשך הקורס כמעט ולא ישנתי בלילות, הייתי מעביר את הלילות בזיפזופ בין הערוצים בממיר הכבלים שבחדר בית המלון בו שהיתי לבדי במהלך הקורס ונרדם לעיתים לתנומה קצרה של לא יותר משעה שעתיים לעת בוקר. הקורס בסופו של דבר נגמר, לא משנות כרגע הסיבות, אך לשליחות לא יצאנו וחזרנו לחיי "השגרה". השגרה המשיכה להיות עמוסה במיוחד, בין היתר מהסיבה שבנינו את ביתנו הקט בצפון הארץ. והלילות בלי שינה המשיכו ופקדו אותי גם כעת. בסך הכול ניתן לומר שלא ישנתי לילה אחד רצוף ובאופן מסודר במשך כ- 3 שנים. השאלה כעת הייתה עד כמה הגוף יכול לשאת. ההתנגשות בנפשי הייתה כאשר יום אחד, כשנה מתום הקורס בשרות המדינה, נתבקשתי להגיע לשרות מילואים בשטחים. תפקידי במילואים היה מפקד פלוגת שריון ולמילואים אלה קיבלתי תחת פיקודי פלוגה נוספת שהמ"פ שלה היה צריך להתחתן באותם ימים. וכל זה לאחר שהפעם האחרונה ששירתי במילואים בשטחים הייתה לפני השחרור משירות הקבע, כ- 6 שנים קודם לכן. היו אלה ימי אופוריה עם הסכם קאמפ דייויד בפתח בין ברק לעראפת (בחודש יוני שנת 2000). ההתנגשות הזו בין מה שלמדתי בקורס שבמסגרתו היינו אמורים לצאת לשליחות מטעם המדינה כשנה קודם לשירות המילואים ומה שמצאתי בשטח באותם ימים במסגרת תפקידי כמ"פ, הייתה קטלנית. משך שלושה ימים ולילות לא ישנתי מתרוצץ עם צוות החפ"ק שלי בגזרת הפלוגה. הם מתים מעייפות ואילו אני כמו כדור מרץ. במקביל החלו להתפשט במוחי כל מיני מחשבות שונות ומשונות בקשר למצב המדיני והפעילות שלנו בשטחים. לא הבנתי מדוע כולם מדברים על שלום, אנו בשטח בעצם מתכוננים למלחמה ?!. המצב הלך והחמיר עד שבוקר אחד יזם אחד הקצינים שיחה עם הסמג"ד שבהחלטה משותפת ביניהם החליט לפנות אותי לביתי ומשם לבית החולים. הסיפור מתואר באריכות בספרי "פסיכופריחה" שיצא לאור בהוצאת תמוז. הסיבות להתקף פסיכוטי יכולות שונות ומשונות כגון: אונס שגורם להתפרצות, פלאשבקים כתוצאה משימוש בסמים בעבר או כניסה למצב פסיכוטי כתוצאה משימוש בסמים בהווה. התעללות ממושכת בחיי אדם מסויימים עלולים אף הם לגרום להתפרצות המחלה. מתח ולחץ בחיי הנפגע או לחילופין מתח רגשי ממושך בעקבות פרידה מבן זוג או פטירה של קרוב משפחה. סף הרגישות שונה מאדם לאדם. יש אנשים שלא ישברו גם במצבים קיצוניים ביותר וישנם אנשים שישברו לאחר משברים "קטנים" בחיים. זהו המצב בו נפש האדם שלא מודע ליכולותיו ומגבלותיו בחיים ולא יודע להימנע ממצבי קיצון כמו אלה שתוארו, הנפש אומרת עד כאן והתת מודע משתלט על המודע עד כי האדם לא יודע להבחין בין דמיון למציאות כפי שתואר על ידי בפרק הראשון. הנפש כאילו אומרת "עד כאן, מכאן אני לוקחת שליטה על גופך והתודעה שלך". משבר זה מכונה התקף פסיכוטי או פסיכוזה או בלשון העם "התמוטטות עצבים".

רונן יקר אין ספק שהיית נתון בלחץ נפשי רב שעורר מבחינתו את ההתפרקות הפסיכוטית. גם אצלי זה היה ככה, ואני מניחה שכל אחד שעבר חוויה כזאת יכול לנסות ולנתח את הסיבות הפסיכולוגיות של ההתמוטטות הכימית הזאת שקוראים לה פסיכוזה. כל אחד יכול להשתגע, ובכל זאת, יש אנשים עם תשתית ביולוגית גבוהה יותר לסוג כזה של הפרעה. הסטיגמה היא כשרואים במחלות נפשיות מחלות נפשיות, ולא מבינים שכל מחלה פיזית היא מחלה נפשית באותה מידה, כי כל הפרה של איזון נפשי מביאה להפרה באיזון הגופני, ואיזון גופני יכול להיות אסטמה, דלקת גרון, שילשולים וכאבי ראש ומחשבות אובדניות ופסיכוזה. מחלות נפשיות הן מחלות פיזיות, למעשה. או אולי מטוב תמיד לדבר על גופנפש כיחידה אחת, שמשפיעה בינה לבין עצמה. ולכל אדם יש את האפיק דרכו המתח הנפשי מתנקז בגוף. אף אחד אינו מוגן מהשיגעון. אבל לא כולנו משתגעים. יש שאינם מגיעים למתחים האלה, ויש שמנקזים את המתח במחלות אחרות. בכל מקרה, העיקר שנדע לשמור על האיזון הגופני- נפשי שלנו, ולהיות בריאים וכמה שיותר מאושרים. חג פורים שמח, תמי.

רונן היקר, אתמול רכשתי את הספר שלך ואני, שהקריאה כבדה עלי בדרך כלל, קראתי את כולו בשקיקה, בבת אחת ( טוב נו, הפסקת קפה קטנה באמצע...). למדתי והגעתי לתובנות מהותיות באשר לבני שעבר התקף ארוך וקשה . למדתי להבין את התגובות, ההתנהגויות, מבטי החרדה ועוד. היו קטעים שקראתי שוב ושוב כדי להבדיל בין הדמיון למציאות ובוודאי אקרא עוד כמה פעמים כדי להבין יותר ויותר. ספר חובה במיוחד למשפחות של ... תודה מעומק הלב. מאחלת לך מכל לבי המשך חיים שקטים וטובים. לכולנו גם.

נורית יקרה, ראשית אני מודה לך על האמון שנתת בי והחלטת לרכוש את הספר שכתבתי ולקרוא אותו. אחת הסיבות העיקריות שכתבתי אותו הייתה להביא לציבור הרחב ולמי שלא מכיר, את התופעה הנקראת התקף פסיכוטי. כמובן שבין יתר הצרכנים אליהם כיוונתי, אלה משפחות המתמודדים, על מנת שיזכו להציץ ולהבין מה עובר על בני משפחתם בעת התקף כזה. אני מאד מקווה שאנשים אחרים וביניהם בני משפחות נוספים של מתמודדים, ישמעו על הספר ויקראו אותו על מנת להבין את בני משפחותיהם טוב יותר. מאחר ולא כל אחד יכול להסביר מה עובר עליו, ולי התמזל המזל וכן זכרתי כל מה שעבר עליי עד כדיי כך שישבתי וכתבתי את כל הסיפור. ואם הקלתי עלייך ולא רק במעט, עשיתי את שלי ובאתי על שכרי. תודה, רונן