לכל מי שיכול לתרום מניסיונו

אני בת 32, לפני כשנה אובחנתי כסובלת מדיכאון מז'ורי - רוב הזמן שכבתי במיטה. פסיכיאטר המליץ לי על כדורים אך מכמה סיבות (שלא קשורות לסטיגמות) התנגדתי, הוא אמר שהתרשם שעדיף שלא אשאר ללא טיפול בכלל והמליץ על טפול פסיכולוגי לפחות. במשך כחצי שנה נפגשתי עם פסיכולוגית של קופ"ח, המצב השתפר יחסית (חזרתי לתפקוד מינימלי,מצב הרוח השתפר וכו' אך היו ירידות רבות) עזבתי את הטפול מסיבה כלכלית בעיקר. כבר בסמוך לסיום הטפול, (בעיקר במהלך החודשיים אחריו ועד היום) , המצב התחיל להתדרדר בהדרגה. זה התחיל בעיקר עם התעוררויות רבות בלילה, אחר כך התעוררות בשעה שלוש לפנות בוקר בלי יכולת להרדם חזרה ,וכעת התעורררות בשעה מוקדמת בבוקר ובנוסף מצב רוח ירוד עצבנות וכו' אחת הבעיות הקשות היא שאין לי חשק לעבוד. אני ממש מקללת את הרגע בבוקר שצריך לצאת מהמיטה וללכת לעבודה. קשה לי מאוד להחזיק מעמד בעבודה,אני מאחרת כל בוקר, מחסירה רבות בתירוץ של מחלה, במהלך שעות העבודה אין לי סבלנות, קשה לי להתרכז, ואין לי חשק ואנרגיה לתפקד, אני מכריחה את עצמי לתפקד מינימלית כדי שהמנהלים לא ירגישו כמה התפוקה שלי נמוכה, כיון שאין לי ברירה, אין מי שיפרנס אותי או יעזור לי מבחינה כלכלית. אני מבינה שהיכולת לעזור בפורום מוגבלת, אך רציתי לשמוע את דעתכם, ואם יש לכם איזו עיצה בשבילי (שלא כוללת לקיחת כדורים בבקשה). אני חוששת לפנות לבטוח לאומי מכיון ששמעתי שהועדות שם משפילות ולא נעימות. אני חוששת מהתהליך שאצטרך לעבור, וכן אני לא בטוחה שבמצב שבו אני נמצאת כיום (מתפקדת ברמה מינימלית) הם יוכלו לסייע במשהו. הסיוט הזה נמשך הרבה זמן, עוד לפני האפיזודה החריפה, אני לא מוצאת שום פתרון, אין לי ימי חופש, יש לי מינוס בימי מחלה, וגם לאחר שבוע "מחלה" שבו אני לא עושה כמעט כלום,אני מוצאת את עצמי חסרת חשק להגיע לעבודה. אני צריכה חופש מהכל ומכולם, לכל החיים הארוכים והמגעילים האלה. קשה לי מאוד,אין לי כוח להמשיך כך כל בוקר וכל היום (הבוקר קשה במיוחד עד שעות אחר הצהריים בדרך כלל). תודה על כל מידע.

שלום לך תמי ראשית כדאי לך לקבל טיפול , במידה ומדובר בטיפול תרופתי אז יש לקחת . הרופאים בד"כ מספיק מוסמכים , ויודעים היטב מה המשמעות של דיכאון . כיום יש תרופות מודרניות שרבבות אנשים משתמשים ולוקיים אותם . למעשה אין מקום לסטיגמות , אני מכיר גם פרופסורים באוניברסיטה שגם מקבלים טיפולים תרופתים , אין מקום לבושה !! ממש לא . עדיף לסבול ?? . יש תרופות כיום עם מעט תופעות לוואי . בקשר לביטוח הלאומי , גם הם יכולים לעזור , למרות הקשיים התקציבים כיום . תמי חבל לסבול , נסה להיות גמישה עם עצמך , זה מצב זמני . ביי ובהצלחה , ניהול

לא מאמין שאפשר לצאת מזה ללא כדורים!! לא מבין למה העקשנות?? יש היום תרופות טובות!! זוהי בעיה כימית במוח אל תתרגשי ב- את תמיד יכולה למצוא חתן עשיר תעשי רק מה שטוב בשבילך..

תמי היקרה, על מנת שנוכל לעזור לך, כדאי קודם כל שתצייני מדוע את מתנגדת לקבל תרופות. אחרת איך נוכל לעזור לך לפני שתהיה לנו כל התמונה לגבייך?

לתמי מאוד עצוב לקרוא את מכתבך ובמיוחד כאשר אנחנו יודעים שישנה אפשרות להתגבר על הדיכאון ולחזור לחיים רגילים וטובים. הידש