חרדה , אנא עזרה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

15/12/2002 | 11:44 | מאת: שרונה

אוי כבר אין לי כוח לחרדה הזאת יותר.נמאס לי מהפחד לצאת מהבית.מחוסר היכולת שלי לטייל עם התינוק הנפלא שלי, אני כותבת את זה בדמעות. בחורה נורמלית לגמרי שהמצב שלה רק הולך ומתדרדר , אגרופוביה, חרדה, דרליזציה.כל מיני מילים שמתחברות אליי. שבעצם כל כך רחוקות ממני וממחשבותיי. אני ממש מיואשת. רוצה רק להנות מהמשפחה הקטנה והנפלאה שלי.אני רק בת 24 בסך הכל.ואין לי מושג מה לעשות. לא רוצה תרופות ממסטלות, רוצה להיות מפוקחת, עירנית.חייכנית כמו שאני בבית. אבל מה עליי לעשות? אולי יש לי בעייה עם ירידת סוכר. אולי בעייה בכל זאת בלב? למי יש כוח לעשות מיליון בדיקות. אני רק רוצה לדעת שלעוד אנשים זה קורה. שאני לא היחידה שמישהו יכול לעזור לי .אני כל כך בוכה. התחלתי לשנוא כבישים ומכוניות. החוסר יציבות , ושיווי משקל כשאני יוצאת מן הבית, זה פחד אימים.אני רוצה את הנתיב הנכון שיעזור לי לצאת מזה או לפחות להיות מסוגלת לטייל עם הבן שלי בחוץ .אני לא רוצה יותר.כל החיים , הכל היה בסדר.וכל כך טוב לי עם המשפחה שלי. למה זה נופל עליי? אני שונאת להיות מעמסה על אנשים אחרים.אני לא יכולה להפסיק לבכות.לא רוצה קניון, לא רוצה ים, לא רוצה כלום. רק שמישהו יעזור לי כדי שאני אוכל לפחות לטייל עם הקטן שלי. אין לי שום דיכאון , אני פשוט בוכה כרגע מייאוש. מחוסר הבנה של דברים. ואיך לא אני מרגישה כמו מטומטמת . אנא מכם עם מישהו יכול לעזור לי. אני מרגישה כמו מסכנה. כל כך לא בריא.אני מוכנה לשמוע כל הצעה וכל דבר. אם מישהו יוכל לעזור לי.

15/12/2002 | 12:04 | מאת: יונית

היי את לא היחידה בעולם עם החרא הזה , גם עלי זה נפל ביום בהיר אחד לאחר הלידה השנייה שלי , ואני בחורה שאוהבת את החיים כל כך , ועכשיו כבר שש שנים אני נלחמת בזה , עם תרופות בלי תרופות , אבל , אני יכולה לנחם אותך שבסוף את תלמדי לחיות עם זה ועם השנים המצב ילך וישתפר לאט לאט , את צריכה ללמוד לקבל את המציאות ושאף אחד לא מושלם , לאחד יש סכרת ולאחד אסטמה , ולמרות שלחרדות ישנה סטיגמה נפשית , אנחנו אנשים נורמלים ובריאים , תנסי טיפול פסיכולוגי , לי בכל אופן זה מתחיל קצת לעזור , ותנסי כל יום להגיד לעצמך שיש לך כל כך הרבה (ילד , בעל, משפחה אוהבת) , תכתבי בפורום על התחושות שלך בלי להתבייש , כי ממילא אף אחד לא מכיר אותך אישית , ואפילו טיפול תרופתי יכול לעזור , אם תמצאי את הכדור הנכון (צריך עם זה קצת מזל) , ותזכרי תמיד שיש צרות יותר גדולות והדבר הזה ניתן לפיתרון והמון אנשים סובלים מזה. כולנו איתך ותראי שיהיה בסדר , גם אם זה לוקח את הזמן שלו תחזיקי מעמד יונית

15/12/2002 | 12:05 | מאת: נילי

הי שרונה, אם תתני אימייל אכתוב לך לפרטי. ביי.

15/12/2002 | 13:39 | מאת: נירה

שרונה שלום לכי לטיפול חמודה ואת תוכלי לחזור לחיים חזרה אל תוותרי