לד"ר הידש,סטיגמה!?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
איני יודעת אם לשאול זאת כשאלה או שזו עובדה מוגמרת,אך למה יש סטיגמה שרק "פסיכים" הולכים לפסיכיאטר(שדוקא כאן כולם יודעים שזה רחוק מאוד מהאמת)? ואיך ניתן לדעתך להתגבר על הסטיגמה הזו,בלי לפגוע ב"שמי הטוב"? אני אישית מסתירה את הטיפול אצל הפסיכיאטר אפילו ממשפחתי המורחבת,בגלל ה"סטיגמה",והולכת לפסיכיאטר פרטי כדי שהטיפול לא ירשם לי כ"כתם שחור" למשך כל חיי.
לאלמונית ישנם דרכים רבות לשנות סטיגמה אבל הם במישור הכללי, עתונות, סרטים, פורום באינטרנט וכך הלאה. הדבר הטוב ביותר הוא להכיר אדם שהלך לפסיכיאטר והוא מספר על כך, אבל איני יודע אם זה יעזור למשפחתך. הפסיכיאטריה תמיד הייתה בסטיגמה, מצד אחד כמעט כל אחד פוחד "להשתגע" ומצד שני כולנו קצת "משוגעים", לכן כל הנושא של בריאות הנפש די מפחיד ולא רק הפסיכיאטריה. כמובן שכיום הטיפול הנפשי והמודעות מאוד השתפרו ולא כל מי שפונה לפסיכיאטר הוא "משוגע", אבל לצערי יש רבים רבים שעדיין קשה להם עם הנושא. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה על תשובתך המהירה, נכון שכיום הטיפול הנפשי והמודעות מאוד השתפרו,אך זה עדיין לא נותן לי את הביטחון שלא אסווג כ"פסיכית" במקום-עבודתי או בעת חיפוש עבודה,אם אלך לפסכיאטר של קופ"ח ו/או אם אספר זאת,הכוונה אפילו למשפחתי המורחבת. לכן בינתיים-עד שבאמת לא תיגבר המודעות הציבורית לכך,אאלץ להסתיר זאת כמעט בפני כולם,וכאחת שקשה לה מאוד להסתיר דברים,חשוב לי לציין שזה גוזל ממני אנרגיות רבות,לא לספר כמעט לאף-אחד-אפילו לא לרופא המשפחה שלי. הלוואי והיה "פתרון קסם" שהיה פותר בעיה זו,אך ידוע לי שזה רחוק מאוד מהמציאות -בחיי היום-יום.
