עקביות בתרופות - שאלה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב לכולכם. להזכירכם, בני היה מאושפז כחודשיים לאחר תקופה ארוכה של מצב חמור. השתחרר מרצון ועכשיו הוא איתי בבית. הוא לוקח תרופות ערב ערב ( ריספרדאל, לוריוון ופנרגאן ) אבל...אחת לשבוע הוא עושה "הפוגה" של לילה אחד ולא לוקח. כאילו עושה לו "חופשה קטנה". אני לא מתווכחת כדי לא להכעיס אותו ולגרום לו לקלקל את הרצף שהוא כן לוקח. האם זה יכול "לקלקל" את השיפור וההטבה? ? מהן ההשלכות של הפוגה חד שבועית לדעתכם? מצד אחד זה מלחיץ אותי שלא יחזור למצבו החמור הקודם ומצד שני אני מעדיפה את זה על הפסקה מוחלטת... חשוב להדגיש שיש שיפור ענק בין מצבו קודם ועכשיו. תודה ויום טוב.
לדעתי הלא מקצועית אין תשובה חד משמעית לשאלתך. כל רופא יגיד לך שאסור להפסיק כי יש תמיד אפשרות של חזרת ההתקף, בעיקר אם זה בסמוך לתקופה שהיה באשפוז. אי לקיחת תרופה באופן חד פעמי לא לעיתים קרובות , לא תגרום בהכרח להחמרה במצב, אבל אין כאן כללים ברורים וחד משמעיים, זה יותר עניין של מזל מאשר היגיון. בהחלט רצוי שתשכנעי אותו לא להפסיק ולהסביר שאת חוששת שמצבו ידרדר שוב.
לנורית- מדובר בעניין יותר חינוכי מרפואי. צריך ללמד את הילד לקחת אחריות על הטיפול. את לא תוכלי כל החיים לעקוב אחריו ולבדוק אם הוא לוקח כדורים. להזכירך, סכיזופרניה היא מחלת כרונית לכל החיים. לוריוון וגם פנרגן הן תרופות ממכרות ושימוש ממושך בהן לא מומלץ. את הריספרדל ניתן לתת בזריקה פעם בשבועיים, כאשר יש בעיה בשיתוף פעולה, אבל לא הייתי ממליץ על פתרון זה כאפשרות ראשונה.
לנורית חשוב ליטול את התרופות באופן מסודר אבל שיתוף הפעולה של הבן חשוב יותר. כאשר הוא מרגיש טוב אז גם שיתוף הפעולה טוב יותר. כדאי לנסות ולשאול מדוע ההפסקה ומה הסיבה לצורך הזה לדלג על יום אחד (אני מקווה שאין מדובר באלכוהול או סמים באותו היום??). בכל אופן אני מעדיף את "הסידור" הזה על פני אי שיתוף פעולה. כמובן שכדאי לחשוב על זריקות בעלות משך פעולה ארוך, כך אפשר לא ליטול תרופות במשך כל החודש ורק פעם אחת להתאמץ ולקבל את הזריקה. כל טוב דר' גיורא הידש
