מצב לא ברור...

שלום ד"ר, יש לי שאלה אליך, אך קודם אני רוצה לפרגן לך על העבודה המדהימה שאתה עושה כאן יום יום. ביקרתי בפורומים אחרים ופורום זה, בניהולך, עושה רושם הכי רציני ומקצועי שיש כיום בארץ. השאלה שלי בעצם מחולקת לשניים: 1. האם רגשות קפואים הם תמיד, ואני מדגישה על תמיד, כתוצאה מבעיה נפשית(אני מדברת על דיכאון או חרדות...אינני מכלילה כאן סכיזופרניה או מאניה דיפרסיה כי לא עליהם מדובר, זה בטוח!!)? ואם כן האם היא מצריכה טיפול תרופתי? או שיכול להיות מצב שבו הרגשות קפואים ואין לכך שום טיפול ובן אדם נתקע עם זה לכל החיים? 2. אם על סעיף אחד אתה חושב שזה כן נובע תמיד מדיכאון או חרדה או שניהם ומצריך טיפול תרופתי, השאלה השניה שלי היא האם ידוע בפסיכיאטריה שמקרים כגון אלה הם עקשנים יותר מבחינת הריפוי? והאם ישנו טיפול תרופתי מסויים שידוע מבחינת נסיון שלך שעוזר למקרים כגון אלה? אני חייבת לציין שהדגשתי את הרגשות הקפואים מכיוון שבמצב הנוכחי שלי זהו המצב היותר דומיננטי ממצב של העצבות והבכי. כן יש לי מצב רוח לא טוב ועצבנות יתרה מהתיסכול, כי לרוב זה נראה מצב שבו רק הרגשות קפואים בלי שום בעיה אחרת ושזה מביא את העצבות והדיכאון...ככה זה נראה לפחות מהצד שלי. אני מטופלת היום ב - IXEL 100 מ"ג ליום כבר שבוע וחצי (במינון הנוכחי) אשמח נורא אם תוכל לענות לי תוך מעבר על כל הנקודות, בצורה מקיפה, על מנת שאוכל לקבל איזושהי אינדיקציה על מה שאני עוברת כי כמו שאתה מבין אני נורא מבולבלת. אני נורא מודה לך מראש ד"ר הידש, נילי.

לנילי תודה על המחמאות. רגשות קפואים או מיעוט רגשות עלולות להיות בעיקר מדיכאון אבל גם מהפרעות אחרות. קודם כל הפרעה פוסט-טראומתית ומיוחד כאשר מדובר על פגיעה מינית. כמו כן גם הפרעות אישיות מסויימות עלולות להתבטא בקהות רגשית. הטיפול עדיין הוא אותו הטיפול, נוגדי דיכאון שמשפיעים יותר על הנוראפינפרין, לכן אני מקווה שהאיקסל יעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש