שיר לאמא שלי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אמא,תתני לי לספר לך על הבדידות שלי על איך אני רואה את תל אביב ריקה ועצובה כאן ממש מתחת לבית שלנו איך הגלים של המים עושים לי צמרמורת בכל הגוף תתני לי לספר לך כי אני כל כך רוצה חברה שהכירה אותי מהתחלה אבל שותקת. אמא,תתני לי לספר לך על כמה הוא יפה את יודעת ,היום הוא נישק אותי בפעם הראשונה הרגשתי איך כל החיים שלי מתכנסים חלק חלק בתוך הנשמה שלי זה היה טוב עד כדי דמעות עד כי לרוץ לספר לך אבל את לא פה אמא,תתני לי לספר לך דברים שאני מספרת רק לפסנתר בידיים עירומות על כמה עצוב העולם שלי וריק על כמה שחסר לי אותך שתקשיבי ותהיי שם לחבק ולמחות דמעות לתת עצות להגיד- זה יעבור. לנורית יש אמא כזאת דואגת ומקשיבה אני אוהבת את איך שהיא מוזגת לי את המיץ בעדינות כזאת של אמא נורית והיא עושות דברים כאלה,של אמא ובת הן אפילו יושבות בבתי קפה רק שתיהן ומדברותומדברותומדברות אמא לא חשוב לי על מה רק תסתכלי אלי פעם אחת בחיים ותגידי את זה תגידי שאת אוהבת זה יספיק.
הדר יקרה אני כל כך מכירה את ההרגשה. את היתמות הפנימית הזאת. את הגעגוע לאמא. שתהיה באמת פנוייה אלי, שתראה אותי, את בדידותי. לפעמים אני מרגישה שכמה שאני כבר גדולה, ואמא בעצמי, ופסיכולוגית והכל, בפנים יש תינוקת קטנה שננטשה באמצע העולם הזה, וקוראת לאמא שלה עד היום. מה שמרגיע לי את החור השחור הזה הרבה פעמים זו הכתיבה. כמה היטבת לתאר מה שאני מרגישה, גם היום. תודה תודה תודה. תמי.
תודה להדר השיר מקסים הידש
