מאניה-דיפרסיה.

אני בת 15 וחצי ואני זוכרת שקראתי ושמעתי על מחלה כזו. עכשיו נכנסתי לאינטרנט וכשקראתי את הסימפטומים גיליתי שחששותי בעלי בסיס. רוב התסמינים שנכתבו בכתבה הבאה:http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3950/xCT/230 חלים גם עלי. אני מפחדת, עד אתמול הייתי במין תחושת אופוריה שהעולם ורוד והכל אופטימי והתלהבתי מכל שטות. והיום יש לי מחשבות על התאבדות ועל מה אני עושה פה בכלל?! זה משגע אותי, אני לא יכולה יותר!! יכול מאוד להיות שחלק מכם יחשבו שאני פרנואידית אבל אני מפחדת, זה כבר קרה לי בעבר וניסיתי להתאבד כבר פעמיים. מישהו יכול לעזור? והאם אפשר לקבל טיפול ללא ידיעת ההורים? אודה למי שיעזור לי.

שי לי חמודה אם את סובלת, למה שהוריך לא ידעו מזה? זה לא אשמתך, והם צריכים לדעת מזה. במרפאות לילדים ונוער, אנחנו כן מחוייבים לערב את ההורים בטיפול בנערים, כי את עדיין לא בגיל שיכולה לפנות לבד. נורא קשה להיות עם זה לבד. תשתפי את ההורים, בסדר? תרגישי טוב, תמי.

לשי-לי לאט לאט, שינויים במצב הרוח די אופייניים לגיל ההתבגרות, כך שלא הייתי ממהר לאבחן וגם בטח שלא אדם יאבחן את עצמו. אם את דואגת ומוצאת סימנים דומים אז כדאי להגיע לפסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים ונוער ולעבור אבחון מסודר. שבוע טוב דר' גיורא הידש