"החיים"

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

22/02/2006 | 01:23 | מאת: יוני

החיים, החיים שלפני כל זה אני זוכר תימיים ההם.. הכל היה פשוט וקל נורמלי רגיל ושגרתי ופתאום בן יום כל עולמי מתהפך החברים פתאום לא בדיוק... וכולם מסכלים קצת מהצד כדורים זיבולים וכל המעכב הכל כאילו "נדפק" ואתה חושב וואי למה לי זה קרה? ואומר לעצמי אולי עוד מעט הכל ישכח ואז ..לא לא יתכן זה מה יש ואתו נחייה הרבה מחשבות מתרוצצות בי למה, למה דווקא לי? ואלוהים שבשמיים? למה אותי בחר "למשימה" "גורל"- איזו מן מילה אבל אני אומר לעצמי שוב.. זה מה יש ואתו נחייה אולי יום אחד נמצא איזה אהבה קטנה משהו חדש בשביל הנשמה ונירדם ונקום כמו חדש..

23/02/2006 | 06:09 | מאת: תמימי

ליוני איזה יופי, הפכנו כאלה יצירתיים פתאום... יש חיים אחרי הדיכאון. יש אהבה מעבר לפינה... לא לאבד תקווה. תודה רבה רבה על השיר. תמי.

23/02/2006 | 08:36 | מאת: יוני

לתמי תודה על הפרגון יוני