OCD
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, זאת הפעם הראשונה שלי בפורום מסוג זה. אני בן 23 ,אובחנתי כסובל מ ocd לפני 4 שנים בערך לאחר אשפוז של שבועיים במחלקה בבית חולים. טופלתי תרופתית ע"י סיפרמיל ופרפאנן במינונים משתנים במהלך השנים ההרגשה הנפשית השתנתה מתקופה לתקופה. לפני כחודש בערך החלטתי להפסיק עם התרופות בהדרגה, מסיבות שונות. לאורך כל התקופה פגשתי,ראיתי,שמעתי פסיכיאטרים שונים ולא הצלחתי למצוא חיבור וכימיה מסויימת לאף אחד מהם ולא הרגשתי תחושה של "נוחות רגשית" עם אף אחד מהם, עובדה שהעכירה על המצב. ההפרעה שלי באה לידי ביטוי מפחד מלהדבק במחלת האיידס. אני נמצא ב"לופים" תמידיים שמא נדבקתי בצורה כזאת או אחרת, שמא הבדיקות שעשיתי לגילוי הנגיף לא נכונות, שאולי היתה טעות, שאולי השתמשו במחט משומשת. כל כאב גרון, אוזניים,פריחה,כאב ראש או חולשה מתפרשים בעייני כהדבקות במחלה, אני בטוח שאני מפתח מחלות רק מהחשיבה עליהן. מרגיזה אותי העובדה שאני מודע לכך שהכל בראש שלי, אך יחד עם זאת המחשבות לא נמנעות מהלגיע שוב ושוב ושוב ופשוט מערערות אותי ואת הסביבה שלי בהתאמה. אני גם חושב לעצמי כל הזמן שאני לא מפחד מלהיות חולה במחלה חס וחלילה, פשוט הידיעה, והמחשבה עליה הן שמפחידות אותי, שלא נותנות לי שקט, שלא נותנות שקט לסביבה שלי שצריכה לסבול אותי ואת החרדות שלי. אני כותב עכשיו, ושוב המחשבות באות וחוזרות וזה מעייף...פשוט מעייף..... אני יודע שלאנשים שאין ocd וקוראים את זה זה נשמע להם תמוה, לא הגיוני, אבל מי שיש לו את ההפרעה הזאת ואנוכי כשנמצאים בהתקפי חרדה בטוחים שיש להם את הסיבה הכי הגיונית בעולם לפחד , לחשוש. לכל בן אדם יש את ה"חבילה" שלו וכל אחד בטוח שהצרות שלו הן הכי נוראיות בעולם- טבעי ולגיטימי. למה אני?! מה אפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר ללא תרופות? אימונים מחשבתיים מסוימים? אוף! גם עכשיו שאני כותב את זה אני אומר לעצמי "מה הטעם"- הרי אני חולה וזה כבר לא משנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל תמיכה תתקבל בברכה. ובנימה אישית לד"ר הידש, אשמח אם תוכל לעזור לי, בידע שלך, בנסיון שלך אני זקוק לכך.
הי לך ! גם אני סובלת מ- ocd כבר הרבה שנים. (לי יש OCD של מחשבות -> טקסים/בדיקות) בעצם מגיל 14 ועכשיו אני בת 29. אני יכולה לספר שאצלי עם השנים (וטפו..טפו ...טפו...) המצב השתפר - לומדים כל מיני שיטות , קצת נרגעים וגם ה- ocd קצת נרגע. אני ממליצה לך על הספר (שקראתי לא מזמן) : "די לאובססיה" של הפרופסורים פואה ו- וילסון (הוצאת פסיכה). לי הוא היה לעזר. אז תתעודד. לא משנה כמה קשה ה-ocd (לי היה משהו ממש מזעזע) - המצב יכול בהחלט להשתפר וחייך יכולים להיות פשוטים ויפים יותר. :) אחותך לצרה.
שלום, יתכן שהתרופות ישפרו את מצבך ויאזנו את הרגשתך, אבל הדבר העיקרי שחשבתי עליו הוא דווקא שיחות ובדיקה של השאלה המרכזית ששאלת "למה דווקא אני?" בהצלחה דר' גיורא הידש
הי האם את גם לוקחת תרופות נגד ה ocd?
ישנו טיפול התנהגותי ל-OCD שמבוסס על העיקרון של חשיפה ומניעת תגובה. תחפש מטפל (פסיכולוג או פסיכיאטר) שמטפל בגישה זאת. תרופות עוזרות ל-50% מהחולים ב-OCD. מומלץ לשלב תרופות עם טיפול התנהגותי. במצב הנוכחי אתה גורם סבל מיותר לעצמך ולסובבים אותך.
