שוב בקשר לסבתא

לד"ר הידש שלום, כתבתי פה לא מזמן על סבתי שהחלה לפתח פראנויות שגונבים לה מהחדר שלוו בחרדה נוראית (היא לא ישנה בלילה מפחד שהגנב יכנס לרצוח אותה) ובעברה גם הסטוריה של דכאונות שלאחרונה אף קיבלו מאפיינים של דיכאון קליני. כיום היא מטופלת בריספרדל שתודה לאל הפסיק את הפרנויה. היא חזרה להשמע צלולה רוב הזמן (לפעמים היא מבולבלת ומדברת כאילו רק הרגע קמה מהשינה והיא באמת ישנה המון ושינה מאד כבדה). הבעיה עכשיו שהיא כאילו איבדה את הרצון. היא לא נראית ממש מדוכאית אבל שום דבר לא מעניין אותה. היא לא יוצאת מהחדר, לא מתערה בחברה ואפילו לא הולכת לארוחת צהרים בבית האבות. מפגשים משפחתיים לא משמחים אותה והיא אינה רואה טלויזה. ממש נראה לי שהיא מבלה שעות בישיבה בחדר בלי לעשות שום דבר. בנוסף היא מתלוננת על חולשה וסחרחורות ומתקשה ללכת למרות שאין סיבה פסיולוגית לכך. היא מאד איטית. רציתי לדעת האם יתכן שזה אכן מהתרופה. היא מקבלת מינון מאד גבוה, אבל כשרופא המשפחה שלה הוריד על דעת עצמו את הריספרדל ברבע מיליגרם מיד חזרו הפראנויות והן עברו שוב רק לאחר שהועלה שוב המינון. האם יש מה לעשות בנדון? האם כדאי לנסות בהמשך להוריד שוב את מינון הריספרדל ואם כן אז אחרי כמה זמן? אמא שלי, שמתביישת מרופאים לא מעוניינת להתקשר לברר עם הפסיכיאטר המטפל (אי אפשר לשכנע אותה, היא גם לא נותנת לי לדבר איתו) מצד שני מבחינתה שסבתא שלי תשאר ככה. אבל אני נורא מרחמת עליה. היא פשוט איבדה את היכולת לשמוח. אשמח לשמוע את עצתך.

שלום האמת היא לא ראיתי מימי חולה שמח וצוהל. לא בכדי נאמר נפש בריאה בגוך בריא. ומומלץ מאוד שהיא תהיה במעקב אצל הפסיכיאטר שנתן לה את הריספרדל. ולא אצל רופא המשפחה. מיכל

לנגה איני יכול להביע דעה בקשר לרספרידל כי איני מכיר מספיק את סבתך, אבל באופן כללי לוקח לרספרידל זמן של מספר שבועות עד שרואים את מלוא השפעתו כך שיתכן שעם הזמן אפשר יהיה לרדת במינון. מחשבות שווא עלולות להיות גם סימן לדיכאון, כך שצריך לבדוק האם נוגד דיכאון עשוי להתאים. נוגד דיכאון בודאי שיוסיף לה אנרגיות וחיות. כל טוב דר' גיורא הידש