והגלגל חוזר....מה יהיה איתי?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר הירש שאלתי אותך בעבר שאלה, ואני אשמח לתשובה לשאלה נוספת אני בת 22- מטופלת בלוסטרל בגלל הפרעת בולמיה. ( הפסקתי את הטיפול הפסיכולוגי, ממשיכה רק עם תרופות ) , במהלך השנים האחרונות חוויתי הרבה דיכאונות בינונים וקשים. ובכל זאת למרות כל מה שעברתי ועוברת- הרזומה שלי מעיד שאני מתפקדת מצוין- בגרות מצוינת, קצינה בתפקיד יוקרתי, ועכשיו תלמידת אוניברסיטה. אבל זה רק הרזומה- אני יודעת שאני מוכשרת וחכמה, אבל מעבר לבולמיה אני מרגישה שמשהו לא בסדר איתי. מגיל קטן מאוד אני נמנעת מדברים עד לנקודת משבר שאני חייבת להתמודד איתם. אני אוהבת להקהות את עצמי ( אם ע"י בולמיה, או ביליויים או הסתגרות בחדר, או אלכוהול או כל דבר אחר ), אני מרגישה שונה מכולם- תמיד חשתי בזיק של טירוף אצלי. כאמור אני שנה ראשונה באוניברסיטה- ולמרות שאני בטוחה בבחירה ונהנית מהחברה באוניברסיטה, אני מרגישה שאני לא יכולה ללמוד, אני מחסירה ימים רבים, ופשוט לומדת מתחילת הסימסטר. אני לא מרגישה שהכל אבוד- כי מהיכרות עם עצמי אני אכנס ללחץ ברגע מסוים ואתחיל להשלים את הכל- ( עד כמה אני אצליח באוניברסיטה לעשות את זה- אני לא יודעת ), אבל עצם התופעה שחוזרת על עצמה נורא נורא מפריעה לי. אני מרגישה שאני משקרת לכל העולם, אני מרגישה לא אחראית, ורק בתקופות הקצרות שאני מאופסת על עצמי אני מרגישה שאני " בטוחה" בידי עצמי. הגרוע מכל- שאני יודעת שזה תמיד יחזור- גם אם אני אתקן את הדברים עכשיו, ברגע שהכל יאוזן אני אהיה חייבת בהרגשה לברוח מהכל- , אני אתעייף ואם אני לא אפסיק לתפקד במישורים שאני מחויבת להם- אני ארגיש כלואה. בתקופה כמו עכשיו- אני חוזרת להקיא, לבולמוסים, אני משמינה, ולמרות שאני נראית שמחה כביכול אני מרגישה מצוקה ולחץ איום יושב עלי. מה אתה חושב שיש לי? אני לא אפנה עוד פעם לטיפולים פסיכולוגים- לא שאני מאמינה ביכולתי לפתור את הדברים לבד, אבל גם פסיכולוגים כבר לא יעזרו לי בענין זה. קראתי באחד מתשובתך על הפרע אישות הימנעותית- חשבתי שאולי זה קשור אלי. אם כן, מזה פתרונות לדבר שכזה. אודה לך מאוד על תשובה, מצטערת שהארכתי.
noaa יקירתי במכתבך קראתי את חיי שלי. את לא לבד, אני מבינה בדיוק מה שעובר עלייך. אני מקווה שזה ייתן לך קצת נחמה מתחושת הבדידות כי תשובה אחרת אין לי. שלך טלי
1. את בחורה מקסימה כובשת עם אישיות כובשת ומקסימה. 2. אסור לי לאבחן ואגיד לך שאת רחוקה מהפרעת אישיות הימנעותית. שאול
איך הגעת למסקנות האלה?
