למה לעזאזל החיים כאלה קשים?בבקשה כנסו!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לכולם! ההודעה ארוכה אך אשמח אם תקראו ותעזרו לי! שמי אמיר,השתחררתי מהצבא לפני קצת יותר משנה,כרגע אני סטודנט להנדסת תוכנה שנה "א"!הסיבה שאני משאיר כאן הודעה היא כי קצת נמאס לי מהחיים שלי,אולי מהדרך בא אני חיי,אולי מהציפיות שלי,אני כבר לא יודע ממה אבל כבר הרבה זמן שלא טוב לי,אני לא מאושר בכלל! אז ככה:בתקופת הילדות שלי היה לי די טוב,הייתי ילד רגיל ומאושר אם כי הייתי חסר בטחון עצמי.תמיד היו לי הרבה חברים ותמיד מקובל!כשהתגייסתי לצבא,היה לי ממש טוב בחיים,הבטחון העצמי שלי היה בשמיים,הייתי ממש מקובל,מלא חברים,הצלחתי שם ממש טוב,הייתי מאושר לגמרי למרות שהשירות היה ממש קשה גם מהבחינה הפיזית וגם הנפשית(ראש צוות בטייסת קרב F16).ואז קרה משהו ממש רע:נפצעתי די קשה,נפלתי מכנף מטוס ונחבלתי בגב,בראש והאף,הייתי מאושפז בבית חולים ועד היום אני סובל מכאבי ראש,אף שבור,וכאבי גב(שברי דחיסה),תבעתי את הצבא(השקעתי המון כסף) והם נתנו לי רק 4% על כל הנזק הזה והם לא מוכנים אפילו לממן לי טיפולים!זרקו אותי לכלבים!כמו כן,בצבא הכרתי מישהי שממש אהבתי ואחרי 9 חודש היא החליטה להיפרד ממני למרות שהיה ממש טוב(אמא שלה כנראה לחצה עליה) וזה משהו שבא לאחר הפציעה שלי,מה גם שזה הרס אותי עוד יותר,תקופה לא קלה הייתה לי אז שבה הייתי שרוי בדכאון,בכיתי המון,והיה לי הכי רע בעולם בנוסף לפציעה קשה!באותו זמן עבדתי אז זה די עזר לי ואיך שהוא התגברתי על הפרידה,לאחר כמה חודשים הכרתי מישהי חדשה ולאחר חודש שהיינו יחד(הייתי נוסע אליה מאשדוד לחיפה) גיליתי שהיא הסתירה ממני בעיה בריאותית שהייתה לה והיא כמעט שהדביקה אותי במה שהיה לה,מה גם שהיא לא התכוונה לספר לי כלל ואני גיליתי זאת במקרה!אז הרגשתי נבגד שהיא הסתירה ממני מידע כזה כשאני כל כך השקעתי,היא סיכנה את הבריאות שלי אחרי שאמרתי לה עד כמה חשוב לי כנות בקשר ולה זה לא הזיז,היא זלזלה במה חשוב לי ולו בכדי לספק צרכים!הרגשתי נבגד,עכשיו הכרתי גם מישהי אבל היא שומרת אותי על אש נמוכה ואני ממש רוצה אותה אבל זה פשוט לא יוצא...היא פשוט משחקת בי,למה לעזאזל עם מי שאתה הכי רוצה זה לא יוצא? מהבית שלי מתחיל להמאס לי,אני תקוע עם ההורים שלי ופשוט נמאס לי מזה,מת לגדול כבר ולחיות לבד,ההורים לפעמים לוחצים,מתווכחים על שטויות,ואין לי כוח כבר להסביר ולהצתדק בפניהים,יש לי את הבעיות שלי ולפעמים הם לא מבינים שאני כבר אדם בוגר שמקבל החלטות לבד,הם חושבים שאני עדיין ילד קטן וכבר אין לי כוח לזה!!!אני צריך שקט! פשוט נמאס לי מהכל,מאנשים,חברים בוגדניי(אחד החברים הכניס לי אגרוף),אהבות(אתה משקיע,נותן את הלב,כנה,ובסוף איך שהוא יורקים לך בפרצוף,אין הערכה,שוכחים אותך בשנייה ושוכחים עד כמה נתת),אני מתמודד עם כאבי גב איומים בגיל צעיר למשך כל חיי מה שישפיע גם על עבודה בעתיד!כרגע אני רואה את עצמי תקוע ביום שישי בבית מלא בבאסה ומסתכל על החיים שלי:חבר שבגד,חברה שעזבה למרות שהיה טוב ואהבנו,חברה שסיכנה את בריאותי,פציעה קשה שמלווה אותי עד היום,הורים שאוכלים את הראש ואין שקט מהם,ובחורה שאני הכי רוצה משחקת בי ושומרת אותי על אז נמוכה!!! וזה פשוט נמאס מהחיים האלה,אין שום סיפוק בהם,מה התכלית לעזאזל?אתה מסיים בעיה ומתחילה אחרת,אנשים כמו זאבים,טורפים ובוגדים בך,בעיות בלי סוף ואתה אף פעם לא מאושר,תמיד משהו מטריד אותך!!!למה זה ככה?מה עושים?איך משנים את זה?אצל כולם זה כזה מסריח?
אמיר, טיפול פסיכולוגי יכול להיות התשובה שלך , שם תנסה לעשות סדר בבלגן ,בגדול כולם עוברים את קשיי ההתבגרות אכזבות קשיים זה חלק מהחיים אתה לא היחיד שמתמודד עם זה כך שאם צרת רבים מנחמת אותך אז אתה יכול להיות רגוע :) .
לאמיר התשובה הקלה היא בקשר לצבא, בתביעה נגד משרד הביטחון חשוב לקבל את ההכרה שהנכות היא בגלל השירות הצבאי, אחר כך אפשר להתווכח על החומרה, ובעתיד תמיד אפשר לדרוש גם החמרה בנכות. כמובן שאין לי נוסחה לשאלתך בכותרת, אבל אני כן חושב שיש מצב של קושי להסתגל לבעיות הגופניות ולפרידה מהחברה, ולכן השאלה שלי היא במה אפשר לעזור? כאשר קיימים קשיים להסתגל ולהתרגל למצב חדש (אם בריאותי או בחיים בכלל), יש טעם להגיע לטיפול, אכן קודם כל לשיחות אבל יתכן שגם תרופות יעזרו לך לחזור ולעמוד על הרגליים. תשמור על עצמך והרבה בריאות דר' גיורא הידש
היי אמיר. קודם כל אני אגיד לך שכל אחד עובר תקופות אפורות בחיים שלו לפעמים הכל בא ביחד והכל נראה מסריח תסתכל על עצמך אחרי כל מה שעברת ועדיין אתה פה ושרדת לכל דבר יש את הזמן שלו לאהבה חדשה,עבודה ושאר הדברים שמסתדרים בסוף לפעמים קשה לראות חיובי אבל אני בטוחה שיש כמה דברים שהם כן חיובים בחיים שלך תנצל אותם אתה בסך הכל צעיר ולא מצאת עדיין את עצמך אבל אני בטוחה שזה יקרה עניין של זמן בכל מקרה בהצלחה ותחשוב חיובי
אכן,החיים מלאים במכשולים והם לא תמיד כאלה יפים. נראה שיש לך הרבה מה לומר ולדבר ועל כן ההמלצה שלי היא שתפנה לפסיכולוג. אתה תוהה אם אצל כולם זה כזה מסריח?לכל אחד יש את התיק שלו,אצלאחד טוב יותר אצל אחר גרוע יותר אבל כל אחד עובר משברים בחיים כולנו בני אדם. שיהיה בהצלחה הדר.
אמיר היקר, דורון צודק. אתה לא לבד והרבה מאיתנו נושאים על גבם עצב, כאב, זכרונות לא טובים, בגידות, פציעות וכאלה. בכמה שיחות עם פסיכולוג אתה באמת תעשה לך סדר , תקבל כלים להסתכל אחרת על הדברים ואפילו ( לא תאמין ) להוציא מתוק מעז. מניסיון - אפשר להמתיק את הגלולה המרה ולהמשיך מחוזק וחכם יותר. אני לא מכירה את הוריך ובוודאי זה ישמע נדוש אבל כמובן שהם מתערבים איפה שהם מאוד רוצים לעזור. יתכן שהם רואים אותך תועה/טועה וקשה להם להישאר אדישים. אמיר, הצרות שלך באמת באמת לא גדולות. אתה פשוט במצב רוח כזה ולא כל כך יודע מה לעשות עם זה. אל תדחה את הביקור אצל פסיכולוג. שווה לנסות !! רק טוב ! אמא אחת.
