ד"ר שלום- דילמה מקצועית
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בת 30 אני חרדתית מאז ומעולם רק שבשנים האחרונות החרדה שלי מתבטאת בעיקר בפחד קהל שהלך והתגבר אצלי, אני בחורה מוכשרת אינטיליגנטית אבל יש לי בעייה עם כל מיני תפקידים שמצריכים ממני לעמוד מול קהל (תפקידים ניהוליים לרוב) ולבצע פרזנטציות ולכן אני מרגישה שכל הנושא המקצועי שלי מוגבל בגלל כל הפחדים שלי, היום אני מחפשת עבודה חדשה ובמסגרת החיפושים הגעתי לתפקיד ניהולי שמצריך ממני התמודדויות עם הפחדים שלי, מעבר לזה התפקיד הוא מושלם בשבילי אבל שוב יצריך ממני המון התמודדויות עם מצבים שאני ממש סובלת בהם, בעבר ניהלי אנשים והרגשתי שהתפקיד מצריך ממני המון אנרגיות על דברים כאלו ולא נהנתי לעשות אותו בגלל זה וזאת אחת הסיבות שעזבתי אותו, אבל היום אני שואלת את עצמי לא כדאי להתחיל להתמודד עם הפחדים שלי??? האם כל החיים אני אעצור את עצמי בגלל הפחדים האלו??? אני בסה"כ בתחילת הקריירה שלי ואני ממש מגבילה את עצמי לתפקידים קטנים שגם הם לא עושים אותי מאושרת בעיקר בגלל העובדה שאני מרגישה מבוזבזת. יש לי כמה שאלות : מה את מציע ד"ר? אני לא לוקחת כדורים ולעולם לא לקחתי פעם קיבלתי מרשם לכדור שנקרא"לוריוון "לא עשיתי בו שימוש מעולם, אבל אולי כדאי לי לקחת אותו מידי פעם לפחות בפעמים הראשונות שאצטרך להתמודד עם הסיטואציות המביכות האלו עד שאתרגל- האם זה נשמע הגיוני? האם הגוף לא יתמכר לכדורים האלו??? בקיצור אשמח לשמוע כל עצה שתעזור לי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורי. תודה.
יערה שלום !! פחד קהל , נושא בעייתי שרבים חווים אותו , אני שנים סבלתי מזה עד כדי שזה היה משתק אותי והייתי נמנעת ממצבים. אי אפשר לברוח לנצח , אלא, להתמודד. פניתי לעזרה מקצועית ושיחות, במקביל התחלתי ליטול כדורים אנטי דיכאוניים . נטלתי אותם תקופה קצרה והפסקתי. כשהייתי צריכה לעשות הצגות , כאמור , נמנעתי, עד שהחלטתי שאני עושה את זה זה לקח ממני המון ולפני כל הצגה הייתי נוטלת כדור הרגעה. כאשר בא הנסיון , רמת החרדה יורדת כי נראה שהשטן הוא לא כזה גרוע. היום , לפני הצגה אני לא לוקחת כלום ,שתקתי את החרדה. אני מרגישה נהדר ולפעמים אף נהנית מזה. אל תמנעי ממצבים כאלה , כי את מפסידה המון, מקום עבודה חשוב. אולי טיפול התנהגותי קוגנטיבי יתאים לך , בלווי תרופת הרגעה אקוטי למקרה(לוריוין,וואבן וכו ). שיהיה רק טוב , מיטל
ליערה שאלתך מתארת מצב גבולי ולכן אין תשובה חד משמעית אלא ישנן מספר אפשרויות שמהן תוכלי לבחור את האפשרות המתאימה לך ביותר. ראשית, אין מדובר במחלת נפש ואת תוכלי להמשיך ולחיות עד 120 עם החרדות ועם המגבלות. שנית, בהחלט יתכן שעם הזמן והרצון שלך תתגברי על החרדות ובסופו של דבר תוכלי ותדעי לעמוד בפני קהל ולהרגיש טוב. לכן, השאלה היא עד כמה החרדות מגבילות אותך ועוצרות אותך, ובנוסף עד כמה חשוב לך להתגבר עליהן כמה שיותר מהר? לכן השאלה הראשונה היא האם יש לך זמן ו"המחיר שאת משלמת", ועד כמה את מוכנה לסבול את המגבלות שהחרדות כופות עליך. אם את מוכנה לשלם את המחיר ויש לך זמן אז הכל בסדר. אם את רוצה מהר יותר אז כדאי לחשוב על טיפול. כמובן שלכל סוג של טיפול יש יתרונות וחסרונות. ישנן שיחות שהשיטה המומלצת היא התנהגותית/קוגניטיבית, ישנן תרופות שיש להן יתרונות וחסרונות אבל הן פועלות הרבה יותר מהר משיחות וגם מבטיחות תוצאות טובות יותר. ישנן גם שיטות אלטרנטיביות שעשויות לעזור כמו שיטות הרפיה שונות וגם היפנוזה. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לעשות חשבון נפש ולהחליט האם את רוצה להמשיך כך ולהתגבר או לפנות לטיפול. כמובן שאפשר להגיע לפסיכיאטר לייעוץ חד פעמי כדי לשקול אתו את האפשרויות העומדות בפניך. בהצלחה הידש
