איך עוברים את ז ה בשלום?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לד"ר הידש שלום! אני אשמח אם תיקרא את פניתי ולקבל תשובה ממך ישירות אז ככה: אבי חולה בדיכאון, ואני פוחדת שאני בדרך שלו, אני ניחשבת לחולה סכרת עדיין לא מטופלת בתרופות ולא בכלום הבעיה היא שאיני מקבלת את העובדה הזאת של המחלה!!!! זה גם תורשתי, וזה מוביל אותי לעצבים, לחץ פנימי ואם זה לא מספיק גם מריבות במישפחה עם החבר וכו.... זה אחד מהנושאים שממש מטרידים אותי, אך כאן זה לא ניגמר אניהייתי רוצה לדעת איך מקבלים חופש? איך מנסים להירגע כשרע לי ואני עצבנית? זה רק מזיק לי ומכניס אותי לדיכאונות ובכי רב. יש מצבים שאני יושבת עם עצמי וחושבת, ואוטומטית מתחילה לבכות אני ניזכרת בכובד שיש מעלי וזה מעציב אותי נורא... השאלה היא איך אני מבדילה בין דיכאון לבין עצב ?ואיך אני יכולה להיתגבר על זה? ולנסות להירגע כדי שאני יוכל לעשות את החיים הנורמלים שלי מבלי לפחד מכל דבר ובלי להילחץ מכל דבר. כשהייתי יותר צעירה הייתי קמה בבוקר מיתאפרת, יוצאת יותר לבלות עם חברות, שומעת מוזיקה ןדברים שמחים כיום אני לא עושה את זה כי אין לי חשק ורק חושבת על כל מה שעובר עלי ועושה לעצמי סרטים בראש כמו: מה היה קורה אם הכל היה אחרת ? והייתי עושה את הדברים שונים ממה שעכשיו? ולמה זה קורה דווקא לי או דברים כאלה...??? הייתי מאוד רוצה לחזור לעצמי כדי ליהיות שוב צעירה בנפש ולא רק בגיל אני בחורה בת 28! אשמח אם תענה ותעזור לי איך אני יכולה להיתמודד עם המצב הזה? תודה המדוכאת
מדוכאת יקרה אין ספק שאת מאד סובלת. אם זה דיכאון או עצב, איש מקצוע אולי יכול לאבחן. אבל בכל מקרה, למה לא לפנות לעזרה של פסיכולוג? גם אם זה משבר נפשי שאינו ממש דיכאון, למה לא לטפל בעצמך, לתת לך את המקום שדרכו תוכלי להתחזק ולגדול? ממליצה בחום על טיפול פסיכולוגי. מנסיון אישי. שלך, תמי.
שלום, את קוראת לעצמך "המדוכאת" כי את מרגישה שמשהו לא בסדר...., השאלה תמיד עד כמה העצב או מצב הרוח הירוד פוגע בתפקוד, כפי שאת כותבת, היחסים החברתיים והחשק נפגעו די הרבה. בכל אופן שיחות מאוד מומלצות, גם למצב הנוכחי וההבנה והקבלה של הסוכרת והדיכאון אם הוא ישנו. כמובן ששיחות=פסיכותרפיה עשויים למנוע דיכאון בעתיד, כך שהחשיבות של שיחות רבה מאוד. כל טוב דר' גיורא הידש
