(עוד) שיר על דיכאון

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

15/01/2006 | 21:31 | מאת: תמימי

להוציא את החושך לאור לספר לכם איך זה מרגיש איפה זה מרגיש כמה זה מרגיש ומתי. לספר את הסיפור של הדיכאון בחוצות העיר להפסיק להסתיר כי הכאב הזה רוצה במה רוצה אוזן שתקשיב בלי להיבהל רוצה לב שיקבל בלי להתקפל הסיפור הזה רוצה מקום החושך הזה רוצה לצאת לאור. יש מה ללמוד מן המצוקה יש מה ללמוד מן החשיכה יש גוונים שונים לו, לשחור לייאוש, לבדידות, למוות. אם נצבע אותו קצת אם נדבר עליו קצת ניתן לו ביטוי ושם ומקום זה פחות יכאב. הדיכאון הזה לוחץ לי מבפנים ואומר לי- ספרי אותי ציירי אותי שירי אותי. הדיכאון הזה קורא לי ואומר אני רוצה לצאת לאור אני רוצה לספר כאן סיפור. ואולי זה לא יהיה סיפור שקל לשמוע אותו. אחרי הכל, אנשים אוהבים סיפורים של תקווה של סוף טוב, של אופטימיות האם סיפור של ייאוש יכול להישמע, כאן או אולי עליו להימחק עם תרופות ההרגעה להיכנס למיטת חוליו ולשתוק? הכאב הוא אומן גדול. ציוריו ממלאים את קירות העולם. בואו ונקשיב לו. בואו ניתן לו מקום. בלי כעס, בלי מרירות עם תשומת לב ואהבה נאפשר לו להיות כך, בקרבינו נעטוף אותו ונשמור עליו כי הוא כל כך שביר, מפורק, בתולי כמו תינוק חשוף בכיכר העיר. בואו ונשמור על הכאב לא ניבהל ממנו נושיט לו יד ונתייצב לצידו בהוקרה, בהתפעלות כי הכאב הזה ילמד אותנו על העוצמה של הנפש האנושית על הגבורה ועל היצירתיות. הדיכאון שלי רוצה לצאת לאור ולהוציא אותי לאור, איתו. תמי.

16/01/2006 | 03:10 | מאת:

תודה לתמי, כרגיל השיר רגיש ומקסים הידש

16/01/2006 | 09:42 | מאת: איה

שלום תמי! זאת אני שבדיכאון, אני לא מצליחה ליצור איתך קשר . בבקשה תיצרי איתי קשר דרך המייל שלי :[email protected] בבקשה תיכתבי לי למייל. בתודה איה

16/01/2006 | 11:19 | מאת: נטלי

היי תמי מזדהה עם כל מילה... מאוד מרגש.... נטלי

16/01/2006 | 12:45 | מאת: אבישג

תמי יקרה, רק כרגע ראיתי את השיר. כרגיל - מקסים ונפלא, ואני חושבת שספר שלם של מחשבותייך/שירייך/הגיגייך הוא פשוט כורח המציאות, אין ברירה :-) האם חשבת על הרעיון פעם ? נראה לי שכדאי לך לעשות זאת. תודה על השיר !

16/01/2006 | 21:05 | מאת: תמימי

תודה על הפירגון. תמיד כיף לי לשתף, כי אתם קוראי הנאמנים והמפרגנים. אין ספק שהכתיבה היא בעלת כוח מרפא רב ערך עבורי, כל השנים. באשר לפירסום, טוב זה חלום שלי, לא אכחיש, אבל אני עובדת במין עבודה כזאת אתם יודעים, שספר חושפני כזה יכול לעשות לי בעיות... אני מוכנה לפרסם בעילום שם, בכל מקום שירצה. אולי תצרפו שירים משלכם ונבקש לפרסם ביחד? משהו כמו חולים כותבים... רעיון שכבר העליתי כאן ולפני הידש, לפרסם ממבחר רשימות הפורום המופלא הזה. מה דעתכם? שנהיה תמיד יצירתיים ובריאים. תמי.

16/01/2006 | 14:46 | מאת: אריאל

איזה שיר יפה ומרגש. יש לך יכולת כתיבה מדהימה והצלחת בשיר הזה להביע את אשר רבים מאתינו חשים ואולי חוששים להעלות על הכתב. אל תפסיקי ליצור- זו התרופה אולי הכי טובה אריאל