ד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בקשר לעץ הקודם כמה טיפולים שניסיתי ושלא... שום טיפול שיחתי לא הצליח קודם כל... עד שלמדתי לשבת לכל אורך הטיפול... לפעמים מצאתי למה אני הולכת ולפעמים לא וכן.. התייאשתי.. כי אני לא ילדה קטנה ולשבת במשך כמה שנים מול מישהו שאמור לגאול אותי מהמצב שבו אני נמצאת אבל בפועל זה לא קורה. בפועל אני הולכת לעבודה - כי זה מה שאני יודעת לעשות... אני אוהבת לעזור לאנשים אבל אני אף פעם לא אלמד פסיכולוגיה כי אני לא אדע להגיע עד תואר. אין לי את זה אבל אפילו בקורס שאני אדע להסתדר, שאני אדע לסיים. אני מרגישה עייפות ענקית ומזה הפחד.. אם אני מרגישה עייפה אני מפסיקה לנסות
רק תיקון טעות: הוא לא אמור לגאול אותך, הוא אמור לעזור לך לגאול את עצמך. וההבדל משמעותי.
היי ליבי, אני הבנתי שהיית בטיפולים רבים, ואיני מתפלא שהטיפולים לא כל כך הועילו בעיקר בגלל הפרעת הקשב. עם זאת אנסה לציין את הדברים החשובים, את צעירה, בראשית החיים ועדיין רוב ההחלטות המעצבות את חייך לפניך. יש לך בעיה המקשה על מיצוי הפוטנציאל. תפקידו של הרופא לאפשר לך למצות פוטנציאל זה כדי שיהיו לך חיים מלאים עם סיפוק ממה שאת עושה. אני חושב שאסור להרים ידיים לפני שמנסים את הטיפולים התרופתיים. אם הכל לא עבד עד עכשיו אז כנראה הגיע הזמן לטיפולים התרופתיים (לא רק ריטלין). חשוב לחיות לפי היכולות שלך כמה שיותר, את עדיין צעירה מדי כדי להשלים עם מגבלות. SORRY, מאשימים אותי שאני אופטימי ללא תקנה...אבל כזה אני. דר' גיורא הידש
