וידוי

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

09/01/2006 | 17:47 | מאת: שלי

יכול להיות שהוא פגע בי? אני לא יודעת מה יותר פגע בי הילדות, האונס או הדיכאון, אני יודעת שהיה עלי הרבה לחץ במשך החיים, שלא ידעו שעברתי אונס, היה לי הרבה שאלות ומועקה ואני לא הלכתי לטיפול, בגלל שיש לי הורים מזניחים, יכול להיות שהוא הצליח כל כך לפגוע בי, קשה לי להאמין, הייתי חזקה לעצמי ולכולם, היום אני שבר כלי, אני לא נהנית מיחסי מין, רק אחת לחצי שנה מתחשק לי, ואם כבר אני מעדיפה לבד, אני מקימת יחסים רק בשביל בעלי, אני מפחדת שהוא יעזוב אותי, איזה גבר יכול בלי קיום יחסים, וכשאנחנו מקיימים יחסים אני אפטית לגמרי ומחכה שיגמור ואז אני רצה להתקלח, אני לא אוהבת שמנשקים אותי ומחבקים אותי, קשה לי להאמין שאוהבים אותי, כל פעם שבעלי אומר לי: שהוא אוהב אותי, אני צוחקת לו, כיאלו מה הוא מקשקש? העבר שלי הורס לי את ההווה וכנראה שבגלל זה גם אין לי עתיד, זהו זה מהוידוי שלי להיום, איזה כיף שאתם לא מכירים אותי, שלי.

09/01/2006 | 21:06 | מאת: תמימי

דווקא אני הייתי רוצה להכיר אותך ולחבק אותך ולהגיד לך שאת נהדרת ושהסבל שלך צועק מהשורות ושדברים כמו שאת כותבת צריכים להתפרסם כחומר של חינוך מחדש של כל האנסים החולים האלה שברגע של סטייה הורסים חיים שלמים. ויחד עם זאת הייתי רוצה להעביר לך תקווה שניתן לטפל בטראומות כמו שלך ולצאת מחוזקים, ואולי אפילו לעזור לנפגעות אחרות של תקיפה מינית, כי יש לצערינו כל כך הרבה והסבל כל כך צועק. תרגישי טוב ותטפלי בעצמך, תמי.

10/01/2006 | 13:27 | מאת:

לשלי אכן רק את ואלוהים יודעים עד כמה קשה לך כל יום ויום וכל שעה קשה לך. מה אפשר לעשות את כבר יודעת אבל חשוב קודם כל "לצאת מהארון", להודות בפני עצמך שמה שקרה קרה ואז לפנות לעזרה. עם כל הקושי וחוסר האמון כדאי לפנות לעזרה ולחיות טוב יותר. הידש